הגישה הטיפולית שלי

רבות נכתב על ניתוח התנהגות יישומי (ABA- Applied Behavior Analysis) , אוטיזם  ותכניות טיפול בגישה ההתנהגותית לילדים עם אוטיזם. נאמר כבר הכל, אין לי מה להוסיף לזה..

מקורות מידע אודות הטיפול ההתנהגותי:

חיפוש מהיר ברשת יעלה מקורות מידע רבים וטובים בעברית אודות הטיפול ההתנהגותי לילדים עם אוטיזם ישראל, בינהם:אתר אלוט,  אתר מרכז לובאס ישראל,  אתר בית ליאור, אתר מרכז מטרה.

מידע אודות ניתוח התנהגות יישומי בישראל ניתן למצוא באתרי הארגונים של מנתחי ההתנהגות בישראל או באתר העמותה הישראלית לניתוח התנהגות.

הספרות המחקרית בנושא טיפולים התנהגותיים לילדים עם אוטיזם הנה נרחבת, וכוללת ממצאים רבים בדבר יעילות הטיפול בגישה זו כגון שיפור במדדים של שפה, IQ, התנהגות מסתגלת, השמה במסגרת החינוך הרגיל ועוד בעקבות ההתערבות .

יחד עם זאת, לצערי, רבים מזהים את הטיפול ההתנהגותי עם למידה נוקשה ומכנית ושימוש בטכניקות למידה מובנות או "אילוף". תכניות הטיפול ההתנהגותיות הראשונות לילדים עם אוטיזם פותחו בשנות ה60 ע"י לובאס, מאז ועד היום תחום ה-  ABA עבר תהליך של מודרניזציה וניתן לראות מודלים רבים ומגוונים של תכניות בגישה ההתנהגותית.  לקריאה רחבה יותר בנושא לחץ כאן: למחקר של מודל דנבר,  למידה מזדמנת של מק'גי

תכניות הטיפול שלי:

תכניות הטיפול שלי הן בראש ובראשונה התנהגותיות וכוללות את מירב האלמנטים הבסיסיים בגישה התנהגותית כגון: למידה פרטנית "אחד על אחד", איסוף נתונים שיטתי, פירוק מיומנויות לתת מרכיבים ולימוד כל מרכיב בנפרד, חיזוק התנהגויות המטרה, מתן סיוע מתאים בתהליך הלמידה, מעקב תדיר והערכה שוטפת של התקדמות הילד בטיפול וכן הלאה. לקריאה מומלצת אודות המבנה הכללי של תכנית טיפול התנהגותית ביתית לילדים עם אוטיזם ניתן לעיין בספרו של מיכאל בן צבי

תכניות הטיפול שלי מאופיינות במספר אלמנטים:

  • תכנית למידה אינטנסיבית ומכוונת המותאמת לפרופיל האינדיבידואלי של כל ילד ולצרכיו
  • שימוש בטכניקות למידה טבעיות של ניתוח התנהגות יישומי.
  • רגישות לרצף ההתפתחותי הנורמטיבי
  • התייחסות לתחומי העניין והעדפות הילד
  • בקרה, הדרכה וליווי שוטף לאורך תקופת יישום התכנית

טכניקות למידה בתכנית הטיפול שלי:

טכניקת הלמידה המזוהה ביותר עם תכניות הטיפול ההתנהגותיות הנה: Descrete Trial Training  DTT, טכניקה המאופיינת בלמידה שיטתית ומובנית, המתבצעת בישיבה ליד השולחן וכוללת חזרות מרובות על כל מרכיב נלמד בנפרד עד להפנמה.  זוהי אמנם המתודה השכיחה ביותר במרבית תכניות ה- ABA לילדים על הספקטרום, אולם זו אינה המתודה ההתנהגותית היחידה הקיימת!   בעיני, כדאי לעשות שימוש מושכל ב-DTT להקניית הרגלי למידה, היענות, הגברת תגובתיות ולמידת מטרות ספציפיות ובנוסף לשלב טכניקות למידה נוספות ומגוונות בהתאם ליכולת הילד.

ברבות השנים מצאתי את עצמי מתחברת יותר לטכניקות של למידה טבעית ומזדמנת  כגון Incidental Teaching, Natural Environment Teaching וכיום מרבית תכניות הטיפול שלי כוללות הכוונה כיצד לקדם את הילד בצורה ממוקדת תוך שימוש בטכניקות של למידה מזדמנת ועם זאת מתוכננת היטב. למידה מזדמנת הנה טכניקה אשר צמחה משדה ניתוח ההתנהגות היישומי ומיועדת ללמד את הילד בסביבתו הטבעית באמצעות שימוש בחומרים ופעילויות המועדפות עליו. למידה זו מכוונת לילד וממוקדת בפיתוח יוזמה ומוטיבציה ליצירת תקשורת חברתית.  מבחינתי, ארגון מצבי למידה המתרחשים בסיטואציות יום יומיות, דרך פעילויות המועדפות על הילד ותוך כדי משחק משותף מחזקות את הפנמת והכללת הנלמד, מסייעות לילד לקשר את תהליך הלמידה עם הנאה ולהנות מתקשורת הדדית עם האחר.

בעיני, מה שבעיקר חשוב,  הוא לזכור מה רוצים ללמד, לזהות את תנאי המוטיבציה של הילד, להיות יצירתי וליהנות!!

הטמעת אלמנטים מגישות טיפול נוספות בתכניות שלי:

במהלך השנים רכשתי ידע פורמלי ובלתי פורמלי בתחום תכניות לקידום ילדים עם אוטיזם בגיל הרך. הן בעבודתי בשטח והן באקדמיה נחשפתי למגוון גישות טיפול, תפיסות חינוכיות, כלים וטכניקות למידה. בחלקן לא מצאתי תועלת אולם לחלקן התחברתי, העמקתי ואימצתי רעיונות וכלים העשויים לסייע לילדים בתכניות הטיפול שלי.   אני נהנית לשלב אלמנטים מגוונים וכלים טיפוליים ממגוון גישות, כגון: RDI, DRI, CBT

כאמור, הגישה הטיפולית שלי מבוססת על ניתוח התנהגות יישומי ואני עושה שימוש בעקרונות הגישה כמסגרת בסיסית לתכנית הטיפול  ובה אני מטמיעה, בהתאמה לכל ילד, אלמנטים נוספים אשר אני מעריכה כי עשויים לתרום להתקדמותו.

בעיני, רב הדמיון על השוני מבחינת גישות הטיפול באוטיזם ואני מאמינה שזכותו (וחובתו!) הבסיסית של כל הורה או איש מקצוע לילדים בספקטרום לקרוא, ללמד ולבחור בגישה  טיפולית אליה הוא מתחבר.  אולם, כפי שאין אמת אחת מוחלטת, אין סיבה ליריבות רבת השנים בין הגישות השונות לקידום ילדים עם אוטיזם ואני מאמינה כי בכל גישה ניתן למצוא אלמנט מוצלח כזה או אחר.

מבחינתי, אפשרי ואפילו חשוב ליצור מסגרת טיפולית רחבה ומותאמת לילד ולמשפחתו, "מותר" ואפילו יעיל לשלב אלמנטים מגישות שונות לטובת טיפול מוצלח בילד עם אוטיזם.

מה עוד חשוב

  • הכימיה! תכנית הטיפול ההתנהגותית מתקיימת בתוך בית המשפחה ו/או המסגרת החינוכית של הילד ודורשת אמון ושיתוף פעולה משמעותי בין מנחה התכנית להורי הילד המטופל. ולכן, חשוב לקיים פגישה אישית בין המנחה המיועד/ת להורים ולא להסתפק בשיחת טלפון, להתרשם התרשמות הדדית מעבר לניסיון המקצועי והשכלה רלוונטית ולוודא שיש כימייה בין שני הצדדים, שישנה תחושה נעימה ותקשורת פתוחה וקולחת ומתאים להתחיל בתהליך של עבודה משותפת.
  • בחירה מושכלת של צוות התרפיסטים/יות: יש חשיבות רבה לבחירת אנשי הצוות אשר יעבדו פרטנית עם הילד. בחירת אנשי הצוות איננה תהליך פשוט וכוללת שילוב של התרשמות ראשונית מהמרואיין וקורות החיים שלו והרבה הסתמכות על תחושת בטן.. יחד עם זאת, מניסיוני, התרפיסטיות המוצלחות ביותר עמן עבדתי התאפיינו במרבית התכונות הבאות: אינטליגנטיות, בעלות "ראש גדול" ויכולת למידה ויישום גבוהות, גישה וחיבור לילדים, מוסר עבודה גבוה, רצון ללמד והנאה ממהלך העבודה. כבר בשלב הריאיון תמיד אנסה לאתר את אותן הבנות אשר הפנים שלהן מאירות כשהן מדברות על הילד או משחקות איתו  (כדאי להתרשם מהאינטראקציה של המועמד/ת עם הילד עוד לפני קבלת הדרכה) ולבסוף- לעולם לא מזיק לבקש טלפונים של ממליצים ולשוחח עמם.
  • מעורבות הורית:  לילד המטופל יש רק אבא אחד ואמא אחת (לרובם לפחות..  :  ) והם מהווים את הדמויות המשמעותיות המטפלות בילד מדי יום. שום טיפול מוצלח או גורם מקצועי לא יכול להחליף את אבא ואמא! מעורבות ההורים בטיפול הכולל בילד הנה משמעותית ואפילו קריטית להמשך התפתחותו, צמיחתו ובריאותו! מעורבות ההורים בתכנית הטיפול של הילד הכרחית בעיני ויש להם את הסמכות הטבעית לכוון, לשאול, לבקש ומאידך- להיעזר, להכליל, ליישם ולהתמודד.
  • שילוב: מבחינתי, מלאכת השילוב היא עבודת קודש כמעט, ואין ספק שהיא אחד החלקים החשובים בעבודתי (וגם האהובים עלי במיוחד). יחד עם זאת, בשנים האחרונות הולכים ומתעצמים הקשיים אשר מערכת החינוך הציבורית מערימה על הורים המעוניינים להכניס אנשי מקצוע פרטיים להנחיית שילוב של ילד עם צרכים מיוחדים. אישית, אני מאמינה כי כמעט בלתי אפשרי להנחות שילוב באופן יעיל ללא האפשרות להיכנס למסגרת בה משולב הילד ולכן השלב הראשון המשמעותי עבור הורים המעוניינים בתכנית שילוב בהנחיית איש מקצוע פרטי הנו השגת אישור כניסה רציף לכל השנה וווידוא הנכונות לשיתוף פעולה מצד הצוות במסגרת החינוכית של הילד המשולב.