אבחון אוטיזם

יולי 29, 2021
sharon arbel

לפי משרד הבריאות, על אף שהנתונים הקיימים בישראל כיום לא מאפשרים לקבוע שיעור מדויק של מאובחנים חדשים מתוך מספר הלידות השנתי (מכיוון שלא כל אדם עם אוטיזם מוכר על ידי משרדי הממשלה השונים), מספר האנשים עם אוטיזם גדל משנה לשנה …

Continue reading

לפי משרד הבריאות, על אף שהנתונים הקיימים בישראל כיום לא מאפשרים לקבוע שיעור מדויק של מאובחנים חדשים מתוך מספר הלידות השנתי (מכיוון שלא כל אדם עם אוטיזם מוכר על ידי משרדי הממשלה השונים), מספר האנשים עם אוטיזם גדל משנה לשנה באופן עקבי. לפי מחקר שנערך בקופות החולים שיעור הילדים המאובחנים עם אוטיזם בישראל גדל בעשור האחרון ב169%. נכון לשנת 2018, אחד מכל 78 ילדים בישראל אובחן עם אוטיזם.

איפה מאבחנים אוטיזם

לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, אבחון אוטיזם נמצא בסל שירותי הבריאות. אבחון אוטיזם מתבצע במכונים להתפתחות הילד של קופות החולים, יש לפנות לרופא הילדים ולבקש הפניה למכון להתפתחות הילד או לפנות ישירות למכון. אבחון אוטיזם פרטי ניתן לבצע גם במספר מרכזי אבחון מקצועיים ומומלצים ביותר: המרכז לאבחון אוטיזם בב"ח אסף הרופא, מרכז אבחון בב"ח תל השומר, בית אחד (ת"א וכפר סבא).

איך מאבחנים אוטיזם

אבחון אוטיזם מתבצע לפי קריטריונים המופיעים ב-DSM-5 (שהוא ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי) ומתייחס לשני תחומים: א. תקשורת ואינטראקציה חברתית ב. תחומי עניין ודפוסי התנהגות מצומצמים וחזרתיים. האבחון כולל ראיון מקיף עם ההורים ותצפית התנהגותית ובמהלכו בוחנים היבטים רפואיים, תקשורתיים, חברתיים, קוגניטיביים, ותפקודיים של הילד .

קריטריונים לאבחון אוטיזם לפי DSM-V

A לקויות ממושכות בתקשורת החברתית ובאינטראקציה החברתית במגוון הקשרים, אשר אינו תוצאה של עיכוב התפתחותי כללי, ושמאופיין בשלושת הבאים:

  1.  לקות בהדדיות רגשית-חברתית; החל מיזימה חברתית אבנורמלית וחוסר יכולת לנהל שיחה הדדית, דרך שיתוף מופחת בתחומי עניין, רגשות וחוויות, עד כדי העדר מוחלט של יזימה של אינטראקציה חברתית.
  2. לקויות בשימוש בהתנהגויות תקשורת לא מילולית לצרכי אינטראקציה חברתית. החל מקשיי אינטגרציה בין תקשורת מילולית ובלתי מילולית, דרך קושי ליצור קשר עין ולהתבטא באמצעות מחוות ושפת גוף, או קושי להבין ולהשתמש בתקשורת לאמילולית, ועד כדי העדר מוחלט של הבעות פנים או מחוות.
  3.  לקות בפיתוח ושימור של קשרים חברתיים תואמי שלב התפתחותי )מעבר לקשר עם הורים ודמויות מטפלות(, החל מקשיים להתאים את ההתנהגות להקשרים חברתיים שונים, דרך קושי לחלוק פעילויות דמיון ומשחק במהלך יצירת קשר חברתי, ועד כדי התרשמות מהעדר מוחלט של עניין באנשים.

B דפוסי התנהגות, עניין, ופעילות צרים וחזרתיים, הבאים לידי ביטוי בלפחות שניים מהמאפיינים הבאים:

  1.  דיבור, תנועות מוטוריות, או שימוש בחפצים שהוא סטריאוטיפי וחזרתי (כמו למשל תנועות סטריאוטיפיות מוטוריות, אקולליה, שימוש חזרתי באובייקטים, או ביטויים אידיוסינקרטיים.
  2.  הצמדות מוגזמת לרוטינות, דפוסי התנהגות מילולית או בלתי מילולית שהם בעלי אופי טקסי, או התנגדות רבה לשינויים (למשל, טכסים מוטוריים, התעקשות על נתיב נסיעה או על מאכל מסוים, שאלות חזרתיות, או מצוקה רבה כתוצאה משינויים קטנים).
  3.  תחומי עניין מצומצמים ומקובעים שהם לא נורמליים באינטנסיביות או במוקד שלהם (למשל, היקשרות או עיסוק רב בחפצים מוזרים, תחומי עניין ממוקדים יתר על המידה או חזרתיים.)
  4.  יתר או תת תגובתיות לקלט חושי או ענייו מיוחד באספקטים הסנסוריים של הסביבה (כמו אי הענות לכאב/חום/קור, תגובה אברסיבית לקולות או טקסטורות מסוימים, הרחה או טעימה של חפצים, עניין רב באורות או באוביקטים מסתובבים).

C על הסימפטומים להתקיים בילדות המוקדמת (אף כי יתכן שלא יבואו לידי ביטוי מלא עד שהדרישות החברתיות יעלו על המשאבים המוגבלים).

D יחדיו, הסימפטומים מגבילים ופוגעים בתפקוד יומיומי.

מידת התמיכה הנדרשת:

הסווג לדרגות חומרה מחלק את רצף האוטיזם לפי היקף התמיכה לה הילדים זקוקים:  תמיכה מאוד משמעותית, תמיכה משמעותית, ותמיכה בלבד.

דרגת החומרה

א- תקשורת חברתית

ב. תחומי עניין מצומצמים והתנהגויות חברתיות

דרגה 3
דורש תמיכה משמעותית מאוד

חסרים חמורים במיומנויות התקשורת החברתית המילולית והלא-מילולית הגורמים להפרעה ניכרת בתפקוד.
יוזמה מצומצמת מאוד לאינטראקציות חברתיות ותגובה מינימאלית לפניות של אחרים. למשל אדם עם מעט מילים בדיבור ברור אשר לעיתים נדירות יוזם אינטראקציה, וכאשר יוזם, מבצע פניות לא רגילות לקבלת צרכים בלבד ומגיב רק לפניות חברתיות מאוד ישירות.

חוסר גמישות בהתנהגות, קושי קיצוני בהתמודדות עם שינוי או התנהגויות מצומצמות/חזרתיות אשר מפריעים מאוד לתפקוד בכל התחומים.
מצוקה/קושי בולטים בשינוי המיקוד או הפעילות.

דרגה 2
דורש תמיכה משמעותית

חוסרים בולטים בשימוש במיומנויות תקשורת חברתית מילוליות ולא מילוליות; הקשיים החברתיים בולטים גם כשיש תמיכה
יזימה מוגבלת של אינטראקציות חברתיות ותגובה מוגבלת ולא תקינה לפניות חברתיות מצד אחרים. למשל, אדם המדבר במשפטים פשוטים, אשר האינטראקציה שלו מוגבלת לתחומי עניין מוגבלים וצרים, ויש לו תקשורת לא-מילולית שאינה מותאמת (מוזרה) באופן בולט.

חוסר גמישות בהתנהגות, קושי בהתמודדות עם שינוי, או התנהגויות מצומצמות/חזרתיות אחרות המופיעות באופן תדיר מספיק שהן ברורות לצופה המזדמן ומפריעות לתפקוד במגוון הקשרים.מצוקה ו/או קושי בשינוי המיקוד או הפעילות.

דרגה 1
דורש תמיכה

ללא תמיכה, הקשיים החברתיים-תקשורתיים גורמים לליקויים בולטים.
קושי ביזימה של אינטראקציות חברתיות ומראה דוגמאות ברורות של תגובות לא טיפוסיות או לא מוצלחות לפניות חברתיות מצד אחרים.
ייתכן ונראה כבעל עניין מופחת באינטראקציות חברתיות.
לדוגמא, אדם שמסוגל לדבר במשפטים מלאים ובתקשורת, אבל השיח ההדדי (הלוך ושוב) שלו עם אחרים נכשל וניסיונותיו ליצור חברים הנם לא רגילים, מוזרים ולרוב לא מוצלחים.

הטקסים וההתנהגויות החזרתיות גורמים להפרעה בולטת בתפקוד בהקשר אחד או ביותר.
מתנגד לניסיונות של אחרים להפסיק את הפעילות הסטריאוטיפית או להסיט את הקשב מתחומי העניין המקובעים.

חלון הזדמנויות לטיפול

מחקרים רבים מראים כי השנים המוקדמות מהוות חלון הזדמנויות חשוב ביותר לטיפול בילדים עם אוטיזם בגיל הרך.  טיפולים המבוססים על ניתוח התנהגות, תכניות ABA כולל הדרכת הורים הניתנים בשנים אלו, לרוב משפרים את התפקוד של הילד עם האוטיזם. ככל שמקדימים טיפול ותמיכה מקצועיים בילד המצוי ברצף האוטיזם, כך צפוי שניתן יהיה להשפיע ולשפר באופן משמעותי את איכות החיים והמיומנויות החברתיות של הילד ולמקסם את יכולתו להשתלב בסביבה ואת רמת התפקוד שלו.

Comments are closed.