למשחק יש תפקיד מפתח בכל קשור להתפתחות הילד, זה נכון עבור ילדים בעלי התפתחות תקינה ואינו שונה גם עבור ילדים עם אוטיזם. איך נלמד ילד עם אוטיזם לשחק? אחת התפיסות השגויות לגבי תכניות ABA קשורה לנושא המשחק, או להיעדר המשחק ושימוש בטכניקות למידה נוקשות ומובנות במסגרת הטיפול. לשמחתנו, תכניות ABA כיום כוללות שימוש באסטרטגיות למידה מגוונות וגמישות ומאפשרות הקנייה של מיומנויות משחק ואפילו למידה טבעית ומזדמנת של מיומנויות נוספות דרך משחקים שהילד אוהב.

תרומתו של המשחק להתפתחות הילד

למשחק יש תרומה ניכרת לתהליך ההתפתחות התקינה בקרב ילדים, הן בהיבט הקוגניטיבי, כאשר במהלך משחק  הילד נחשף ולומד תכנים ומיומנויות רבות, והן בפיתוח דמיון ויצירתיות. בהיבט הרגשי המשחק תורם לפיתוח תחושת ערך עצמי ומסוגלות, באמצעות משחקי הדמיון הילד מגלה שלא תמיד רגשותיו ומחשבותיו זהות לרגשות חבריו. על פי תגובות חבריו הוא לומד שיש תגובות רגשיות שונות, בכך המשחק תורם לשיפור מיומנויות חברתיות ומהווה הזדמנות לתרגול אינטראקציה חברתית עם בני הגיל. למשחק יש גם תרומה להתפתחות המוטורית, באמצעותו הילד מתרגל מיומנויות גופניות, חוזר על פעולה מסוימת מספר פעמים וכך מפתח שליטה מוטורית טובה באברי הגוף ואת התיאום ביניהם. למשחק תרומה גם לפיתוח השפה, כאשר במהלך משחק ילדים עושים שימוש בתקשורת ישירה, מלל וג’סטות

הידעת?! האדם הוא אחד היונקים היחידים הממשיכים לשחק כל ימי חייהם!

משחק וילדים עם אוטיזם

למשחק יש ערך מוסף בכל הנוגע לילדים עם צרכים מיוחדים ולילדים בעלי אבחון של אוטיזם בפרט. המסוגלות למשחק עם עמיתים מהווה כלי ללמידת כללים חברתיים ומפחיתה בידוד חברתי. משחק הנו גורם חשוב גם בתכניות שילוב לילדים עם אוטיזם והוא מקדם את ההשתלבות בין ילדים בהתפתחות תקינה. משחק תורם לפיתוח תחומי עניין תואמי גיל ומהווה כלי יעיל להכללת מיומנויות שנרכשו במסגרת הטיפול בילד המיוחד, למשל מיומנויות שפה, מיומנויות מוטוריות שניתן ליישם תוך כדי משחק עם האחר. מחקרים מראים כי הקניית מיומנות פנאי של העסקה עצמית פונקציונאלית לילדים עם אוטיזם מפחיתה בעיות התנהגות והתנהגויות גרייה עצמית

מאפיינים של משחק

אם נתבונן במשחק בקרב ילדים בהתפתחות תקינה סביר להניח שנראה ילד אשר מונע פנימית  ומצטרף בטבעיות למשחק הכולל אינטראקציות חברתיות. משחק של ילדים בהתפתחות תקינה עשיר בדמיון ויצירתיות וכולל הבעה של אמוציות באמצעות העמדת פנים ו”כאילו”. לא פחות חשוב,  המשחק מאופיין בהתנהלות עצמאית ויוזמה של הילד

לעתים רבות נראה דפוס שונה של משחק אצל ילדים עם קשיי תקשורת ועיכובים התפתחותיים. ייתכנו מאפיינים כגון חוסר רצון לשחק או מוטיבציה נמוכה, חזרתיות, העדר סימני דמיון, העדר הדדיות ויחסי גומלין במשחק מול האחר, קושי לשמר את האינטראקציה החברתית, העדר יוזמות של פנייה או תגובה לאחר, מעורבות בפעילויות לא פונקציונאליות במהלך המשחק וקושי בתכנון

איך נלמד ילד עם אוטיזם לשחק?

אף על מחקרים המראים כי לילדים עם אוטיזם יש קשיים ביחס לשימוש בצעצועים ובאינטראקציה עם האחר במהלך המשחק וכי ליקויים בהעמדת פנים ובשימוש בדמיון משפיעים על יכולתם להיות מעורבים במשחק, הבשורות הטובות הן שיש מה לעשות

משחק הוא בעצם מיומנות מפתח והיכולת לשחק (Play) ולהיות משחקי   (playfulness) הן מיומנויות הניתנות ללימוד ולשכלול.

על מנת לשחק, ילד צריך קודם כל להרגיש את הרצון ו/או הצורך להיות מעורב במשחק. לכל ילד ישנו סגנון משחק ייחודי משלו, אשר קשור למאפיינים אישיותיים ותכונות אופי אינדיבידואליות כגון גיל, מין, תחומי ענייו ואף מאפיינים הקשורים בסביבה ובמשפחה. במסגרת תכנית ABA אפשר לשפר ולהקנות מיומנויות משחק לילדים שמתקשים או לא יודעים כיצד לשחק.

  • נבדוק באיזה שלב התפתחותי נמצא הילד מבחינת מיומנויות המשחק שהוא מפגין
  • נדע איך מצופה מילדים בשלב זה לשחק
  • נפרק את כישורי המשחק שאנו רוצים להקנות לילד לתת מטרות ומיומנויות אופרטיביות להקנייה
  • נתחיל לשחק וללמד בהתאם למטרות שהגדרנו

לדוגמא..

בין גיל שנתיים לשלוש שנים מרבית הילדים נמצאים בשלב הראשון של התפתחות המשחק. משלב זה בשלב זה הילד משחק לבדו ומשחקיו פשוטים וקרובים לחוויות היומיומיות השגרתיות. במהלך המשחק הילד אינו יוצר אינטראקציה עם ילדים אחרים, אלה נהנה מכך שהוא נצפה ע”י מבוגרים המתרשמים ממנו.

מילד הנמצא בשלב זה ניתן לצפות:

  • לדעת כיצד לתפעל צעצועים “חינוכיים” סטנדרטים כמו סורטר, צעצועים מתברגים, השחלת טבעות וכו’.
  • לדעת לשחק במשחקים “מסורתיים” יותר כמו בובות, מכוניות, בנייה בקוביות, זריקת כדור וכדומה: נצפה מהילד להשתמש בהם הן למשחק  מעשי (לתפעל אותם בדרך בה נועדו לתפעול, לדוג- להרים ולחבק בובה, להסיע מכונית, לבנות מגדל מקוביות, לזרוק כדור לאמא)  והן במשחקי “כאילו” פשוטים (לתת לבובה לאכול, לבנות מנוף מקוביות ולהעמיס מטען של קוביות על האוטו) .
  • נצפה מהילד לשחק לבד אך בנוכחות מבוגר משמעותי/מחזק
  • לשחק בצורה פונקציונאלית וללא גרייה עצמית
  • להתמיד במשחק למשך זמן קצר בלבד (1-2 דקות)
  • לא חייב להשתמש במלל (יכול לעשות קולות מתאימים או לשחק בשקט)

מה שנשאר לנו הוא להגדיר אילו מטרות ומיומנויות נרצה להקנות לילד, לבנות את התכנית המתאימה לגילו ולתחומי העניין שלו ו.. להתחיל לשחק!

הידעת? היכולת לשחק ולהיות "משחקי" היא מיומנות הניתנת ללימוד ולשכלול.