מה יש לילד?!.. סימנים לפני אבחון

ינואר 27, 2015
sharon arbel

מרבית הילדים רוכשים את אותן אבני דרך משמעותיות בתהליך התפתחותם. עדיין, קצב ההתפתחות וסדר רכישת אבני הדרך לא תמיד אחידים אצל כל הילדים. הבדלים בהתפתחותם של ילדים הם תוצאה של גורמים רבים, חברתיים, תרבותיים, גנטיים ("גם אני הייתי כזה בגילו.."). …

Continue reading

מרבית הילדים רוכשים את אותן אבני דרך משמעותיות בתהליך התפתחותם. עדיין, קצב ההתפתחות וסדר רכישת אבני הדרך לא תמיד אחידים אצל כל הילדים. הבדלים בהתפתחותם של ילדים הם תוצאה של גורמים רבים, חברתיים, תרבותיים, גנטיים ("גם אני הייתי כזה בגילו..").  הבדלים אישיים מגוונים בין ילדים מקשים לעתים קרובות על ההבחנה בין וריאציות התפתחותיות ועיכובים שהם בתחום הנורמה לבין הפרעות התפתחותיות ארעיות וליקויים. על אף ואולי דווקא בגלל שההתפתחות איננה זהה אצל כל הילדים, לעתים עולות שאלות אודות תקינות ההתפתחות של הילד. במקרים מסוימים ההורה מבחין בסימנים מדאיגים או קשיים כאלה ואחרים של הילד, במקרים אחרים זו הגננת המביאה לתשומת ליבו של ההורה חששות לגבי התנהלות הילד במסגרת החינוכית. נשאלת השאלה: מה יש לילד? האם הכול תקין מבחינת התפתחותו?

התחושה כי משהו אולי לא תקין בהתפתחותו של הילד גוררת מחשבות, שאלות ודאגות מטרידות עבור ההורה. למעשה, זוהי אחת ההתמודדויות המורכבות הקיימות עבור כל הורה.

מה אפשר לעשות?

 להתחיל לאסוף מידע:

נסו להתחיל באיסוף מידע מקיף ככל האפשר לגבי התנהלות הילד בסיטואציות הרלוונטיות. התבוננו בילד בסיטואציות שונות, בסביבות המוכרות לו כגון הבית או הגן ובסביבות פחות מוכרות כגון בגן משחקים, באירועים שונים או בהתנהלותו מחוץ לבית, שימו לב כיצד הוא מתנהל במפגש עם אנשים רחוקים או קרובים כאחד. בקשו מהגננת להתבונן שנית ולאורך זמן ולתת לכם את חוות דעתה כולל דוגמאות לסיטואציות בהן היא רואה סימנים מדאיגים. נסו לחדד ולמקד לעצמכם מהן הדאגות הספציפיות שלכם לגבי התנהלותו של הילד. במקרים מסוימים ניתן גם להיעזר באיש מקצוע לצורך עריכת תצפית בסביבת הגן ו/או הבית וקבלת תמונת מצב אובייקטיבית ומפורטת.  לא פשוט להתמודד לבד עם הדאגות לגבי הילד..

 יותר קל בשניים:

אם הדבר אפשרי, כדאי לשתף במחשבות, בהתלבטויות ובדאגות שלכם את בן/בת הזוג או בן משפחה קרוב. חשיבה משותפת ו/או קבלת תמיכה רגשית מאדם קרוב עשויה להקל עליכם את ההתמודדות בתקופה לא פשוטה זו.

 להרחיב את הידע:

גם אם אתם "רק" הורים ולא אנשי מקצוע בתחומים הנוגעים להתפתחות הילד, עדיין- ידע הוא כח עבורכם! נסו להרחיב את הידע הקיים אודות התפתחות תקינה ו/או קשיי התפתחות בקרב ילדים בכל האמצעים העומדים לרשותכם. נסו למקד לעצמכם מהם הסימנים המדאיגים אתכם ו/או את סביבתכם לגבי הילד וקראו במקורות מידע רלוונטיים.  ניתן לפנות לעיון בספרות מקצועית,  קריאת מחקרים או מאמרים, אתרי אינטרנט מקצועיים בנושאים הרלוונטיים לכם, פורומים מקצועיים, פורומים של הורים ועוד. גם אם הקריאה לעתים מציפה או מלחיצה, היא תוכל לסייע לכם להרחיב את הידע הקיים הרלוונטי לדאגותיכם לגבי הילד ולהתכוונן לכיוון המתאים בהמשך.

 להתייעץ עם רופא:

פנו לרופא המשפחה/הילדים, הציגו לו את הדאגות שלכם והתייעצו. ראשית, כדאי להתחיל מבדיקה רפואית-גופנית על מנת לשלול בעיות בריאותיות כגון ירידה בשמיעה/נוזלים באוזניים או קשיי ראייה. במידה והכל נמצא תקין, ניתן לבקש הפנייה לאבחון בהתפתחות הילד. האבחון צריך לכלול הערכה ראשונית אך מקיפה על ידי אנשי מקצוע ממגוון תחומים הנוגעים להתפתחות הילד כגון קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק, פסיכולוגית ו/או נוירולוג, רופא ילדים. הערכה שכזו עשויה לשפוך אור לגבי רמת ההתפתחות של הילד ולבחון האם ישנם פערים משמעותיים בתחומי התפתחות שונים ואם כן, מה מידת הפער.

 חשיבותו של אבחון מדויק:

לעתים, מסיבות שונות, בתום האבחון בקופות החולים לא ניתנת אבחנה חד משמעית או סופית לגבי הילד. במקרה כזה נותרים ההורים עם אותן הדאגות וסימני השאלה לגבי ילדם. במקרה כזה, מומלץ לפנות לאבחון נוסף! במקרים מסוימים,  אם תגיעו למאבחן מנוסה ומקצועי, כזה העוסק בתחום שנים רבות ומומלץ על ידי הורים רבים, תוכלו לקבל אבחנה סופית ומדויקת.

כדי להבין אם ואיך לעזור לילד, יש להתחיל מלהבין מה בדיוק יש לו. 

 לצבור ידע אודות הלקות הספציפית:

עם קבלת האבחנה חשוב להתחיל ולהעמיק את הידע האישי שלכם אודות הלקות הספציפית. בקשו מהרופא המאבחן להסביר לכם עד כמה שניתן לגבי מאפייני הלקות והקשיים הנגזרים ממנה, הפרוגנוזה האפשרית, כיווני טיפול אפשריים להמשך.  בקשו הפנייה למקורות מידע ו/או גופים/עמותות הקשורות בלקות הספציפית. פנו לבירור אודות הזכויות המגיעות לילד על פי חוק מתוקף הלקות. במקביל, בררו לגבי הטיפולים המומלצים ו/או המקובלים לקידום ילדים עם לקות דומה. גם כאן, בנוסף על התייעצות עם הרופא המאבחן, ניתן להתייעץ גם עם הורים מנוסים לילדים בעלי לקות דומה וישנו שפע של מידע זמין ברשת.

 להתחיל לטפל:

לאחר שקראתם, בדקתם, שקלתם והבנתם מהם סוגי הטיפולים האפשריים לילדים עם לקות דומה, כדאי להתחיל לטפל בילד באופן מקצועי באמצעות הטיפול הנכון מבחינתכם. זכרו כי ניתן לשנות את נתיבי ההתפתחות גיל הרך על ידי התערבויות יעילות המקדמות את הסיכוי להתקדמות מיטבית.

 להאמין. להיות אופטימי/ת. לעשות. לשאוף קדימה.

תהליך ההבנה, הקבלה, ההשלמה, אשר עובר הורה לילד המאובחן עם לקות משמעותית הנו תהליך אינדיבידואלי, מורכב ומתבטא אחרת אצל כל הורה והורה. יחד עם זאת, זכרו כי קבלת האבחנה הנה הצעד הראשון בדרך שלכם להכיר את ילדכם טוב יותר, להבין עם מה ולמה הוא מתמודד ולסייע לו להתפתח בצורה מיטבית.

הילד הוא אותו ילד, תיהנו ממנו!

כתיבת תגובה