ניתוח התנהגות ישומי
ניתוח התנהגות יישומי (ABA; Applied Behavior Analysis) -גישה חינוכית טיפולית העוסקת בהבנה של ההתנהגות האנושית ובקידום התנהגויות בעלות משמעות למטופל ולמשפחתו. גישה קלינית-מדעית זו מתבססת על זיהוי והסבר הקשר בין ההתנהגות לבין גורמי הסביבה המשפיעים עליה ומיועדת ליצור שינוי חיובי בחיי אנשים.
עד היום נערכו אלפי מחקרים בתחום במטרה לזהות כיצד נלמדת התנהגות וכיצד היא משתנה לאורך זמן. הממצא המרכזי היה, כי ההתנהגות הינה תוצר של האירועים המתרחשים לפניה ואחריה. ניתוח התנהגות יישומי עשה שימוש פרקטי בתגלית זו לפיתוח מגוון טכניקות וטיפולים המיועדים לשפר את איכות חיי האדם.
תכניות טיפול ABA
תוכניות הטיפול המבוססות על ניתוח התנהגות יישומי מיועדות למגוון רחב של אוכלוסיות בגילאים שונים: תינוקות, פעוטות, ילדים, נוער, בוגרים וקשישים. יישום העקרונות ההתנהגותיים הוכחו כיעילים בעבור אוכלוסיות מגוונות, ביניהן אוכלוסיות בהתפתחות תקינה, אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים: עיכוב התפתחותי, הפרעות נפשיות, לקויות מוטוריות, תסמונות ועיכוב התפתחותי, בעלי לקויות למידה, קשיי קשב וריכוז, אוכל עם קשיי התנהגות ותפקוד, אוכלוסיות בסיכון ועוד.
תכניות הטיפול ההתנהגותיות מיועדות לתת מענה במגוון סביבות: במערכות חינוך (ניווט כיתה, מתן כלים לצוותי חינוך והוראה, תכניות לתלמידים מאתגרים), הדרכת הורים בסביבה המשפחתית (רוטינת יום יום, גמילה, שינה, אכילה, סמכות הורית), הנחיית תכניות טיפול ביתיות לילדים אוטיסטים/עיכוב התפתחותי ושילוב אינדיבידואלים בעלי צרכים מיוחדים במסגרות חינוכיות, ייעוץ במרכזי תעסוקה, הוסטלים ובתי חולים. תכניות ABA נחקרו רבות והראו אפקטיביות גבוהה בהקניית מיומנויות יום יומיות ובהפחתת התנהגויות מאתגרות.
יעילות תכניות ABA
תכניות הטיפול ההתנהגותיות מבוססות מחקר (evidence-based practice treatment) ונבחנו מדעית ביחס למידת יעילותן, איכותן והאפקטיביות שלהן. התכניות הוכחו כטיפול מבוסס מחקר הטוב ביותר לפי משרד הבריאות האמריקאי (US Surgeon General) ואיגוד הפסיכולוגים האמריקאי (the American Psychological Association). לפי המחלקה האמריקאית לבריאות הציבור “30 שנות מחקר הדגימו את היעילות של ניתוח התנהגות בהפחתת התנהגויות לא נאותות והגברת מיומנויות תקשורת, למידה והתנהגות חברתית נאותה” (U.S. Department of Health and Human Services, 1999).
מחקרי אפקטיביות אשר בחנו תכניות טיפול התנהגותיות לילדים עם אוטיזם מצאו שיפור בהתפתחות שפה, בתהליכים קוגניטיביים וברכישת מיומנויות יום יום בקרב הילדים בעקבות הטיפול ההתנהגותי (Dawson, 2011) , נמצא גם שיפור במיומנויות אקדמיות וכישורים חברתיים (Roth, 2014).
מחקרים נוספים המדגימים את אפקטיביות הטיפול:
A Longitudinal Study of Language Trajectories and Treatment Outcomes of Early Intensive Behavioral Intervention for Autism
Thomas W. Frazier, Eric W. Klingemier, Christa J. Anderson, Grace W. Gengoux, Eric A. Youngstrom, Antonio Y. Hardan (2021)
The effectiveness of applied behavior analytic interventions for children with Autism Spectrum Disorder: A meta-analytic study
Maria K. Makrygianni, Angeliki Gena, Sofia Katoudi, Petros Galanis (2018)
Treatment Gains from Early and Intensive Behavioral Intervention (EIBI) are Maintained 10 Years Later
Dean P. Smith, Diane W. Hayward, Catherine M. Gale, Svein Eikeseth , and Lars Klintwall (2019)
ניתוח התנהגות ישומי בארץ ובעולם
ברחבי העולם פועלים כיום עשרות אלפי מנתחי התנהגות מוסמכים המסייעים ליצור שינוי חיובי בקרב אנשים, משפחות, קהילות וארגונים.
נכון לאפריל 2019, הנתונים מראים כי ישנם למעלה מ36,000 מנתחי התנהגות ברחבי העולם בדרגות הסמכה שונות, קיימות כ- 630 תוכניות הכשרה אקדמיות ללימודי ניתוח התנהגות ב42 מדינות ובחינת ההסמכה למנתחי התנהגות תורגמה עד כה לכ-16 שפות מעבר לשפה האנגלית, ביניהן סינית, איטלקית, ספרדית, פורטוגזית, רוסית, ערבית, עברית ועוד.
מנתחי ההתנהגות ברחבי העולם עוסקים במגוון רחב של תחומים: רובם (67.6%) עוסקים בטיפול וקידום אינדיבידואלים המאובחנים עם אוטיזם, 12.24% מהם עוסקים בתחום החינוך, 8.33% עוסקים בטיפול וקידום אוכלוסיות בעלות לקויות ו- 11.83 עוסקים בתחומים אחרים, החל מהתנהגות ארגונית ועד לספורט ותזונה. (BACB fact sheet version APR. 2019).
שורת חוקים ותקנות ממשלתיות המסדירות שירותי ניתוח התנהגות באמצעות ביטוחי בריאות פרטיים וציבוריים עברו בחקיקה כמעט בכל המדינות בארה”ב וקנדה ובסיס לרישוי בניתוח התנהגות עבר במספר רב של מדינות באירופה, גם שם חלה התפתחות בתחום ניתוח התנהגות יישומי ב-30 השנים האחרונות, עם מספר גדל והולך של מנתחי התנהגות מוסמכים, החל מכ-20 מוסמכים בשנת 2003 ועד לכ-876 מוסמכים בשנת 2019.
הביקוש לתכניות הטיפול ההתנהגותיות החל להתפתח בישראל בשלהי שנות ה80, בעיקר על ידי הורים לילדים עם אוטיזם אשר נחשפו למגמות חדשניות של טיפול התנהגותי ברחבי העולם ולממצאי מחקרים אודות האפשרות לקדם ולשפר את תפקוד הילדים המאובחנים. בתחילת שנות התשעים החלו לקיים בישראל תכניות טיפול התנהגותיות באמצעות הטסת מומחים לארץ מחו”ל או ע”י מנחי תכניות מקומיים שהתבססו בעבודתם בעיקר על ספרות מקצועית או הכשרות בחו”ל. מאז ועד היום ניכר גידול משמעותי בהיקף תוכניות הטיפול ההתנהגותיות, נפתחו עשרות תכניות הכשרה אקדמיות בניתוח התנהגות ומספר מנתחי ההתנהגות בישראל גדל.
במקביל לפתיחתן של תוכניות ההכשרה בארץ חלה עליה במודעות הציבורית לניתוח התנהגות ובדרישה להעסקת מנתחי התנהגות בישראל, הן במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי.
כיום טיפולים מבוססי ניתוח התנהגות יישומי מתקיימים בישראל במסגרות שונות. מנתחי התנהגות עובדים במגזר הפרטי, בהנחיה של תוכניות טיפול ביתיות ו/או תכניות שילוב עבור משפחות לילדים בעלי צרכים מיוחדים (אוטיזם, לקויות למידה, פיגור שכלי, לקויות התפתחותיות, קשיי קשב וריכוז או קשיי התנהגות אחרים). מנתחי התנהגות אחרים מועסקים בתפקידים הוראה, טיפול ו/או יעוץ במגזר הציבורי במגוון מסגרות חינוכיות-טיפוליות, ביניהן מסגרות חינוך מיוחד, גני תקשורת, מעונות יום שיקומיים, בתי ספר לילדים עם אוטיזם ובתי ספר בהם יש כיתות של חינוך מיוחד, מרכזי תעסוקה ומרכזי טיפול לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים וכן מסגרות חינוך רגילות, בהן מנתחי התנהגות עובדים עם ילדים ובוגרים בעלי קשיי התנהגות והפרעות קשב וריכוז. חלק ממנתחי התנהגות בישראל מועסקים ע”י עמותות שונות העוסקות במתן שירותים וקידום אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, ביניהן עמותת אלו”ט, עמותת אותי, פרח, שק”ל, אלווין ועוד, או עובדים דרך משרד החינוך, עיריות/רשויות מקומיות, מת”יאות, מנהלי בתי ספר או בתי חולים.
הארגונים המקצועיים לניתוח התנהגות בישראל פועלים לקידום ההכרה בניתוח התנהגות כמקצוע מוכר, ההסדרה חיונית לשם שמירה על סטנדרטים מקצועיים גבוהים ואחידים למקצוע, הקמת מנגנון מסודר להגנה על הלקוחות, וודאות רבה יותר ובקרה על איכות הטיפול המוענק ע”י מנתחי התנהגות ואפשרויות למימון הטיפול, בדומה למקצועות פרא רפואיים אחרים.
