בעשור האחרון ישנה עליה משמעותית בכמות הילדים המאובחנים עם אוטיזם לצד ירידה בגילאים בהם ניתן לאבחן, כיום ניתן לבצע אבחון רשמי כבר מגיל שנה ואפילו לפני כן- לזהות סימנים מקדימים ללקות תקשורת ועיכובים התפתחותיים אצל תינוקות בני מספר חודשים. זיהוי מוקדם מאפשר להורים להתאים לילד את הטיפול המיטבי שיסייע לו להתפתח. איך עושים את זה נכון ומהן אפשרויות הטיפול בילדים עם אוטיזם בגיל הרך?

טיפול באוטיזם בגיל הרך

יש כיום שני גישות עיקריות לטיפול בילדים עם אוטיזם: רגשיות ((DIR והתנהגותיות (ABA),

שני הגישות מכוונות לטיפול אינטנסיבי בגיל הרך ולהקניית אבני הדרך ההתפתחותיות לילדים. ההבדל העיקרי בין הגישות נעוץ בהגדרת המטרות הטיפוליות ודרך הטיפול, כאשר בגישה הרגשית המטפלת הולכת אחרי היוזמות של הילד ומצטרפת אליו (Floortime) כאשר מה שמניע את הילד רגשית הוא מה שמניע את הטיפול. בגישה ההתנהגותית נבנית תכנית עבודה מסודרת עם מטרות מוגדרות בהתאם לתחומי ההתפתחות בהם נצפה פער והמטפלת מלמדת את הילד תוך שימוש באסטרטגיות למידה מגוונות- למידה מובנית (DTT), למידה מזדמנת ((Incidental Teaching ולמידה דרך משחק ותחומי העניין של הילד (NET).

כל הגישות לטיפול בילדים עם אוטיזם בגיל הרך חולקות הסכמה גורפת ומבוססת מחקר אודות החשיבות של התחלת טיפול בגילאים צעירים בהם יש לפעוט יכולת ספיגה וגמישות רבות יותר וניתן לחולל שינוי משמעותי ולקדם את התפתחות הילד.

פערי התפתחות בקרב ילדים עם אוטיזם

פעוטות עם אוטיזם או תינוקות המראים סימנים מקדימים לקשיי תקשורת בד”כ יראו גם עיכוב התפתחותי במספר תחומים:

בתחום התקשורת, אצל רבים מהפעוטות הללו נראה עיכוב בהתפתחות מיומנויות תקשורת, עם מיעוט יוזמות של פניות לאחר, תגובתיות נמוכה או חוסר תגובה מוחלט לפניות אליהם, חוסר שימוש בג’סטות ועוד.

בתחום השפתי ניתן לראות פערים בדיבור (הבנה והפקת שפה). חלק מהילדים בעלי דיבור משובש או מעוכב ביחס לבני גילם, בין אם דיבור שאינו מפותח מספיק או שלא התפתח עדיין בכלל.

בתחום החברתי ניתן לראות עיכובים וחסרים משמעותיים המשפיעים על היכולת להשתלב עם בני הגיל, החל מרפרטואר משחק מצומצם, חוסר עניין בילדים או קושי ליצור אינטראקציה עם ילדים.

גם בשאר התחומים- קוגניטיבי, מוטורי, התנהגותי ומיומנויות יום יום נראה לעתים חסרים, עיכובים או שונות אצל חלק מהילדים, מה שישפיע על יכולתם להשתלב בחברה.

ABA לטיפול בילדים עם אוטיזם

ניתוח התנהגות (ABA) היא גישה טיפולית נפוצה והספרות המחקרית הממוקדת בABA לטיפול בילדים עם אוטיזם רחבה מאד. מחקרים שבדקו את יעילות הטיפול מצאו ממצאים חיוביים בעקבות הטיפול: שיפור במדדים של שפה, IQ, התנהגות מסתגלת והשמה במסגרת חינוכית רגילה.  ישנה חשיבות לכמות שעות הטיפול בתכניות הללו אבל לא רק. מעורבות ההורים בתכניות גם היא חשובה ביותר, מחקרים מצאו כי מעורבות ההורים גדולה יותר שיפרה את תוצאות הטיפול.

מאחר וילדים עם אוטיזם מאופיינים לרוב עם עיכוב התפתחותי ופערים בתחומים השונים, תכניות ABA המיועדות להן מקיפות את כל תחומי ההתפתחות וממוקדות בהקניית מיומנויות החסרות לילד או בתרגול מיומנויות בהן נצפה פער והילד זקוק לחיזוק ולמידה פרטנית. התכניות כוללות הקניית מיומנויות שפה ודיבור, תקשורת וחברתיות, מיומנויות יום יום וכן מיומנויות קוגניטיביות, התנהגותיות, מוטוריות ואף רגשיות- כל תכנית נבנית בהתאמה לילד הספציפי ולעתים תוך שיתף פעולה והתייעצות של מנתחת ההתנהגות עם אנשי מקצוע פרארפואיים נוספים המטפלים בילד.

בישראל כיום ישנם ילדים רבים המטופלים בתכניות ABA גם במגזר הפרטי בתכניות ביתיות ובתכניות שילוב וגם במגזר הציבורי בגני ותקשורת ובמעונות יום שיקומיים לילדים עם צרכים מיוחדים. תכניות אלה בהנחיית מנתחי התנהגות בעלי המומחיות המתאימה יכולות לשפר באופן ניכר את תפקודו של הילד ואת איכות חייו וחיי משפחתו.