שאלות נפוצות בנושא אוטיזם והתפתחות בגיל הרך

ההמלצה הגורפת להורים אחרי אבחון של ילד בגיל הרך היא לוודא כי הילד מקבל טיפול יעיל המותאם לצרכיו ונרשם לגן מתאים לו. בפועל, זמני ההמתנה לתורים בישראל ארוכים מהרגיל, להורים אין מושג מה מתאים לילד והאם לרשום לגן מיוחד או לשלב בגן רגיל. חלק מהילדים עם עיכובים בהתפתחות, מה שמציב אתגרים נוספים להורים ביום יום. על מנת לעשות סדר בבלאגן כדאי להתחיל מקבלת ליווי והדרכה המותאמים לנקודה שבה ההורה נמצא ויאפשרו לו לקבל את המידע, התשובות והכלים לעזור לילד שלו. תכנית הורים משקיעים נבנתה במיוחד בשביל זה.

אחד הקשיים העומדים בפני הורים שילדם אובחן עם עיכוב התפתחותי או אוטיזם הוא המחסור הגדול במטפלים זמינים ורשימות ההמתנה הארוכות לתור פנוי. זה מתסכל מאד כי בגיל הרך כל יום שעובר קריטי וההורים רוצים לעזור לילד. מה אפשר לעשות בינתיים, בזמן שממתינים לתור פנוי ורוצים לנצל את הזמן ולקדם את הילד? לקבל כלים ומידע שעוזרים להורה בנקודה שבה הוא נמצא ומאפשרים לו לקדם את הילד גם בבית

לקות התפתחותית נוירולוגית המאובחנת בד”כ בשנים הראשונות לחייו של הילד. אוטיזם זה לא מחלה, אין לזה תרופה ולא ניתן לריפוי, אלא שונות נוירולוגית שנולדים איתה וניתנת להתפתחות ולקידום בהתאם לפוטנציאל האישי. הלקות מאופיינת בפגיעה בשני תחומים עיקריים: בתחום החברתי- תקשורתי ובתחום ההתנהגותי והילדים מאובחנים על רצף של תפקודים, החל מילדים הזקוקים לתמיכה מועטה בלבד ועד ילדים הזקוקים לתמיכה משמעותית

ההמלצה הגורפת כיום היא להתחיל טיפול כמה שיותר מוקדם על מנת להקנות לילד מיומנויות ולצמצם פערים התפתחותיים על מנת להגביר עד כמה שניתן את סיכויי ההשתלבות שלו בסביבה

תינוקות מתקשרים עם סביבתם החל מלידה, כאשר מיומנויות התקשורת שלהם משתכללות במהלך השנים הראשונות לחייהם. הספרות המחקרית מצביעה על מספר סימנים מוקדמים העשויים לעורר חשד לקשיי תקשורת, ביניהם היעדר קשר עין וחוסר עניין באחר, לקות בתקשורת לא מילולית, כולל היעדר ג’סטות והצבעה, תגובתיות נמוכה לקולות/שפה או לקריאה בשם, היעדר קשב משותף (קושי להביט/להפנות מבט לאובייקט שמראים לו). בנוסף, יתכנו קשיים גם בהתפתחות שפה (הבעה והבנה). הללו מהווים נורות אזהרה וסימנים מחשידים לאוטיזם בינקות ומצריכים פניה לאבחון ולבירור התפתחותי. במקביל, אפשר להתחיל לעבוד עם הילד כבר עכשיו, באופן טבעי, בבית ולצמצם פערים בהתפתחות באמצעות הדרכה וליווי מקצועי להורים

מאפייני אוטיזם כוללים בעיקר קשיים בתקשורת החברתית ובאינטראקציה החברתית ודפוסי התנהגות, עניין, ופעילות צרים וחזרתיים. מאפיינים אלה מתקיימים בילדות המוקדמת ומשפיעים על התפקוד היום יומי של הילד. התסמינים יכולים להופיע בדרגות חומרה שונות (החל מקל ועד לכבד) ובהתאם לכך מידת התמיכה שהילד יזדקק לה. קרא עוד אודות תסמיני אוטיזם ומהלך האבחון.

אבחון אוטיזם מתבצע לפי קריטריונים המופיעים ב DSM-5 (שהוא ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי) ומתייחס לשני תחומים: א. תקשורת ואינטראקציה חברתית ב. תחומי עניין ודפוסי התנהגות מצומצמים וחזרתיים. מאבחנים אוטיזם באמצעות ראיון מקיף עם ההורים ותצפית התנהגותית ובמהלכו בוחנים היבטים רפואיים, תקשורתיים, חברתיים, קוגניטיביים, ותפקודיים של הילד .

שתי שיטות לטיפול באוטיזם בגיל הרך המקובלות בישראל הן ABA ו-DIR. הגישה ההתנהגותית (ABA) כוללת טיפול מוקדם ואינטנסיבי באמצעות תכנית בהנחיית מנתחת התנהגות מומחית לגיל הרך, במטרה לצמצם פערים התפתחותיים ולהקנות לילד מיומנויות שיאפשרו לו למצות את הפוטנציאל הקיים ולהשתלב בהצלחה בסביבות השונות. קיימים אלפי מחקרים אודות יעילות טיפולים המבוססים על ניתוח התנהגות ותכניות ABA והוכח שיפור בתפקוד הילדים כתוצאה מהטיפול.

הגישה הרגשית (DIR) פותחה ע”י גרינספן ונקראת גם Floor time, מבוססת על ההנחה שניתן להשפיע בהצלחה על היסודות ההתפתחותיים של ילדים באמצעות עבודה עם רגשותיהם והיוזמות שלהם.

קיימים טיפולים נוספים ושיטות חדשות אולם חשוב לבחור רק באלה שנחקרו מדעית והוכחו כאפקטיביות לקידום ילדים עם אוטיזם בגיל הרך. ניתן גם לשלב אלמנטים ממספר גישות במסגרת תכנית הטיפול של הילד.

ישנה הסכמה גורפת במחקר כי טיפול אינטנסיבי מוקדם ככל האפשר משפיע לטובה על התפתחות ילדים בעלי עיכובים התפתחותיים וקשיי תקשורת וכי השתתפות ההורים ביישום הטיפול בחיי היום-יום עוזרת להטמעת הלמידה. תכניות המבוססות על ניתוח התנהגות (ABA) הנן בין הטיפולים הנחקרים ביותר בעולם והוכחו כאפקטיביות לקידום ילדים עם אוטיזם בגיל הרך . מחקרים רבים שבחנו את יעילות ההתערבויות הטיפוליות בניתוח התנהגות, הצביעו על שיפור שנראה בקרב הילדים המטופלים בתחומים של הפחתת קשיי התנהגות והקניית התנהגויות אדפטיביות, רכישת מיומנויות יום יומיות, השמה ושילוב במסגרת החינוכית ואף שיפור במדדים של שפה וקוגניציה בקרב ילדים שטופלו בגיל הרך.

Applied Behavior Analysis = ABA

ניתוח התנהגות יישומי- גישה קלינית מדעית העוסקת באנשים, ובמחקר המדעי של התנהגותם ודפוסי הלמידה שלהם. הגישה ההתנהגותית נולדה לפני כמאה שנים, כבר אז מצאו שהדרך הטובה ביותר להבין אנשים היא פשוט להסתכל על ההתנהגות שלהם: הדברים שהם עושים ואומרים. התגלית המרכזית הייתה:  האירועים המתרחשים בעקבות ההתנהגות שלנו ישפיעו על הסבירות שההתנהגות תתרחש שוב בעתיד. מאז ועד היום פועלים עשרות אלפי מנתחי התנהגות ברחבי העולם ועושים שימוש בהבנה הייחודית הזו במטרה ליצור שינוי, לקדם ולסייע לאנשים, משפחות, קהילות וארגונים.

טיפולי ABA הנם טיפולים המבוססים על גישת ניתוח התנהגות והוכחו כאפקטיביים בתחומים רבים ועם אוכלוסיות מגוונות.

מנתחי התנהגות עובדים קשה על מנת לקדם שינוי חיובי בסביבה ובחיי המטופלים. תפקיד מנתח ההתנהגות לבנות ולהנחות את תכנית הטיפול באמצעות ארגז הכלים המקצועי העומד לרשותו, המאפשר לו לזהות ולהבין את הקשר בין ההתנהגות לבין הסביבה, על סמך הממצאים הללו ותחומי ידע ומומחיות נוספים של כל מנתח התנהגות (למשל, מנתח התנהגות לילדים בהתפתחות תקינה, מנתח התנהגות מומחה בקידום ילדים עם אוטיזם, מנתח התנהגות לגיל הרך, מנתח התנהגות לבוגרים ועוד) נבנית חבילת הטיפול המתאימה ביותר לכל מטופל ומטופלת.

לימודי ניתוח התנהגות ניתן ללמד כיום בתכניות למידה מרחוק במוסדות שונים ברחבי העולם וכן בלמידה היברידית במוסדות אקדמיים בישראל. מומלץ לעיין ברשימת תכניות הלימוד המאושרות באתר מנת”ה, הארגון הישראלי למנתחי התנהגות מוסמכים. במרבית המוסדות מדובר בלימודי תעודה הנמשכים בין שנה וחצי לשנתיים וכוללים פרקטיקום והתנסות מעשית לצד לימודים תיאורטיים. בנוסף, לימודי ניתוח התנהגות לתואר שני MA נפתחו לאחרונה (2021) במכללה האקדמית כנרת. איך מומלץ לבחור את תכנית ההכשרה בניתוח התנהגות? ניתן לקרוא בהרחבה על ההמלצות שלי ללימודי ניתוח התנהגות בישראל.

ניתוח התנהגות עדיין אינו מוסדר בחוק בישראל, זאת בניגוד למתרחש בארה”ב ובמדינות נוספות ברחבי העולם, שם פועלים עשרות אלפי מנתחי התנהגות מוסמכים ע”י ABAI, הארגון הבינלאומי לניתוח התנהגות. לפי ,ABAI מוסמך בניתוח התנהגות הנו מנתח איש מקצוע שסיים בהצלחה את לימודיו בתכנית הכשרה מאושרת ע”י ABAI ועבר את בחינת ההסמכה. גם בישראל ישנו אחוז קטן של מנתחי התנהגות אשר ניגשו לבחינת ההסמכה הבינלאומית למנתחי התנהגות. שאר מנתחי ההתנהגות סיימו לימודים באחת מתכניות ההכשרה בארץ.

ניתן לקרוא אודות הפעילות האינטנסיבית לקידום ההכרה במקצוע והסמכת מנתחי התנהגות באתר מנת”ה, הארגון הישראלי למנתחי התנהגות מוסמכים.

בהחלט. בישראל כיום קיימות מספר מסגרות חינוכיות המעסיקות מנתחי התנהגות, כך שההורים יכולים לקבל שירותי ניתוח התנהגות גם במגזר הציבורי ולא רק במסגרת תכנית ABA פרטית. שירותי ניתוח התנהגות בישראל (ייעוץ והנחיית תכניות (ABA ניתנים במסגרת בתי ספר לחינוך מיוחד, גני חינוך מיוחד, גני תקשורת ומעונות יום שיקומיים המופעלים ע״י עמותות בעיקר לילדים עם אבחנה של אוטיזם, אבל לא רק. באופן טבעי, כמות שעות הטיפול המתאפשרת במסגרות ציבוריות קטנה יותר בהשוואה לתכניות ABA פרטיות וכן מעורבות ההורים ויכולתם להשפיע על מאפייני התכנית (לדוג’ בחירת מנתחת ההתנהגות, תרפיסטיות, החלטה על מטרות הטיפול וכו’) נמוכה יותר ביחס לטיפול פרטי.

לצערי עדיין לא. כל עוד המקצוע ניתוח התנהגות אינו מוכר בחוק בישראל (בשונה מארה”ב ואירופה), המדינה אינה מאפשרת להורים לקבל השתתפות כספית של קופות החולים וחברות הביטוח בעלויות הטיפול הניתן ע”י מנתחי התנהגות בארץ. ממאחר ועלות תכנית ABA אינה נמוכה, ההורים נאלצים לממן טיפולי ABA החיוניים לילדיהם מכיסם באופן פרטי. קרא עוד כיצד ניתן לנסות להשיג מימון לטיפולי ABA בארץ.

לא, מאחר וניתוח התנהגות עדיין אינו מקצוע מוכר בארץ, לא ניתנים החזרים מקופות החולים עבור טיפולי ABA בסקטור הפרטי. נוצר מצב אבסורדי שבו המדינה ממליצה על טיפולי ABA כיעילים עבור ילדים שאובחנו עם ASD ואף מספקת אותו לילדים במסגרות חינוכיות אבל יחד עם זאת אינה מכניסה את הטיפול החיוני הזה לסל בקופות החולים. לאחרונה, בעקבות עתירה של עמותת אלו”ט ניתן לקבל החזר כספי עבור טיפולי ABA לפעוטות שאובחנו עם ASD שיועדו לשיבוץ במעון יום שיקומי לפעוטות עם אוטיזם ולא נמצא עבורם מקום פנוי.

טיפולי ABA ניתן לקבל בישראל גם במגזר הציבורי וגם במגזר הפרטי. במגזר הציבורי מדובר במסגרות ציבוריות המעסיקות מנתחי התנהגות במסגרות חינוכיות של בתי ספר גנים ומעונות, הן בחינוך הרגיל והן בחינוך המיוחד. בנוסף, שירותי ניתוח התנהגות ניתן למצוא גם בהוסטלים ומרכזי תעסוקה לבוגרים עם צרכים מיוחדים. במגזר הפרטי ניתן להעסיק מנתח/ת התנהגות להנחיית תכנית ביתית, הנחיית שילוב, הדרכת הורים ו/או יעוץ בתחומים אחרים כגון גמילה, קשיי שינה, אכילה וכו’.

טיפול התנהגותי מתבצע באמצעות תכנית שנבנתה ע”י מנתח/ת התנהגות במטרה להקנות מיומנויות ו/או להפחית התנהגות מאתגרת. מדובר בטיפול המבוסס על עקרונות הגישה ההתנהגותית ועל ההנחה כי האירועים המתרחשים בעקבות ההתנהגות ישפיעו על הסבירות שההתנהגות תתרחש שוב בעתיד. טיפול התנהגותי יכול להיות מיושם לטווח ארוך, למשל במסגרת תכנית ביתית/תכנית פרטנית, או כטיפול קצר מועד/התערבות התנהגותית.

ניתן למצוא מחקרים רבים הבוחנים את יעילות הטיפול ההתנהגותי ומתארים ממצאים חיוביים בתום תהליך הטיפול: הממצאים לרוב מצביעים על שיפור במדדים של שפה, IQ, התנהגות מסתגלת והשמה במסגרת חינוכית רגילה בעקבות תכניות טיפול התנהגותיות לילדים עם אוטיזם, כאשר תכניות הטיפול נמצאו יעילות גם לילדים בתפקוד גבוה וגם בתפקוד נמוך.

תכנית ABA ביתית הנה תכנית אישית הנבנית לילד/ה הזקוקים ללמידה פרטנית בהיקף משמעותי וכוללת בד”כ צוות של תרפיסטיות (מטפלות התנהגותיות) המגיעות לבית המשפחה במטרה לעבוד עם הילד וללמד אותו. תכנית כזו לרוב נמשכת לטווח הארוך תתמקד בהקניית מיומנויות שחסרות לילד, למידת התנהגויות בעלות תוקף חברתי וצמצום פערים התפתחותיים. תכנית ביתית נשענת על עקרונות הטיפול ההתנהגותי וכוללת אלמנטים של למידה פרטנית “אחד על אחד”, פירוק המיומנויות אותן נרצה ללמד את הילד לתת מרכיבים ולימוד כל מרכיב בנפרד עד לרכישת המיומנות השלמה, חיזוק של התנהגויות המטרה, מתן סיוע מתאים בתהליך הלמידה, איסוף נתונים שיטתי  והערכה שוטפת של התקדמות הילד בטיפול וכן הלאה. מחקרים מראים שתכניות מבוססות ניתוח התנהגות הן אפקטיביות במיוחד בקידום ילדים עם עיכוב התפתחותי וקשי תקשורת.

תכנית ABA ביתית מתמקדת בהקניית מיומנויות לילדים עם אוטיזם. התכנית לרוב תכלול למידה פרטנית של תכנים ומיומנויות במטרה לצמצם פערים התפתחותיים, כולל בפן השפתי-תקשורתי, חברתי-משחק, קוגניטיבי, מוטורי ועוד, בהתאם לפרופיל הייחודי ולצרכיו של הילד המטופל. מנתחת התנהגות אחראית על תכנית הטיפול הביתית ומחויבת להדרכת הצוות, לרווחת המטופל ולהשגת המטרות.

לא. אילוף מיועד לבעלי חיים. תכניות ABA מיועדות לאנשים, לילדים  ולילדים עם צרכים מיוחדים בפרט. מנתחי התנהגות לא קיבלו הכשרה מקצועית באילוף חיות, אלא הכשרה בניתוח התנהגות והתמחות בטיפול באנשים. מנתחי התנהגות עובדים עם כל המכלול השלם של המטופל, כולל הרגש, החשיבה, המוטיבציה ועוד גורמים נוספים רלוונטיים לקידומו. בנוסף, קיימות מגוון טכניקות למידה בניתוח התנהגות, חלק מהן מובנות וכוללות חזרות רבות על הנלמד עד לרכישת המיומנות אולם טכניקות אחרות כוללות למידה מזדמנת וטבעית ואפילו למידה דרך משחק.

כן. טיפולי ABA הנם בין הטיפולים הנחקרים ביותר בעולם והוכחו כאפקטיביים בתחומים רבים ועם אוכלוסיות מגוונות. טיפולים אלה הוכחו מחקרית כמקדמים שינויים חיוביים משמעותיים אצל המטופלים, ואפקטיביים להפחתת התנהגויות מאתגרות והגברה או הקנייה של התנהגויות רצויות, כולל הקניית התנהגויות אדפטיביות,  רכישת מיומנויות יום יומיות, השמה במסגרת החינוכית ואף שיפור במדדים של שפה וקוגניציה בקרב הילדים המטופלים.

טיפולי ABA יעילים עבור אוכלוסיות מגוונות בטווח גילאים רחב: תינוקות, פעוטות, ילדים ונוער, בוגרים וקשישים. נערכו אלפי מחקרי אפקטיביות של תכניות והתערבויות ניתוח התנהגות שהראו אפקטיביות עבור אוכלוסיות שונות: אינדיבידואלים בהתפתחות תקינה, אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, ובעיקר ילדים עם ASD, עיכוב התפתחותי ולקויות תקשורת.  אוכלוסיות עם קשיי התנהגות ותפקוד, לקויות למידה, קשיי קשב וריכוז.

תכנית ABA נבנית ע”י מנתחת התנהגות בהתאמה אישית לכל מטופל, בהתבסס על ממצאי הערכה ובהתאמה לגילו, תפקודו והמטרות הספציפיות שלו.

תכנית ביתית לקידום פעוטות עם אוטיזם ניתן להתחיל בגיל הרך (ואפילו בגילאי שנה וחצי-שנתיים), בהנחה ומנתחת ההתנהגות בעלת ידע התפתחותי נרחב ומומחיות בבניית תכניות לפעוטות, כולל ביצוע ההתאמות הדרושות לגילו ורמת התפתחותו של הפעוט המטופל.

מנתחת התנהגות בעלת התמחות בקידום ילדים נדרשת לידע מקיף בתחומי התפתחות הילד. מנתחת התנהגות לילדים לרוב תעסוק בביצוע הערכות ותצפיות, בניית תכניות לקידום הילד, הקניית מיומנויות והתנהגויות וכן בהדרכת הורים וצוותי חינוך לגיל הרך.

תכנית ABA ביתית לקידום ילדים עם אוטיזם עשויה להימשך לאורך מספר שנים, כל עוד ישנו צורך בלמידה פרטנית והמטופל ממשיך ללמד ולהתקדם במסגרת התכנית. חלק מתוכניות ABA מתחילות בגיל הרך, כאשר הילד בן שנתיים, ו”גדלות” עם הילד עד להגיעו לב”ס ואף מעבר לכך. תכניות אחרות עשויות להסתיים אחרי שנה/שנתיים, בהתאמה לצרכי המטופל ורצון משפחתו.

לחלופין, ישנן גם תכניות והתערבויות התנהגותיות קצרות מועד, למשל תכניות לטיפול בקשיי התנהגות, קשיי שינה, גמילה וכו’, בהתאם לצרכי המטופל ולהתקדמותו בתכנית

עלות תכנית ביתית בגישה ההתנהגותית נגזרת מהיקף התכנית, ובעיקר מכמות שעות הטיפול הניתנות בפועל על ידי צוות התכנית (תרפיסטיות/משלבות, מנחה). כל אחד מאנשי הצוות משולם לפי שעה: עלות שכר לשעה של תרפיסטיות/משלבות עשויה לנוע בטווח שבין 50-80 ₪ לשעה, שכר לשעה של מנתחת התנהגות הנו 150-450 ₪ לשעה, בהתאם לותק ומידת הניסיון. לאחר שניתנת המלצה להיקף הטיפול הרצוי על ידי מנחה/ת התכנית ניתן לערוך חישוב פשוט של העלויות הצפויות בתכנית הטיפול.

לא. זוהי אחת התפיסות השגויות לגבי תכניות ABA אולם בפועל ABA מתאים לאינדיבידואלים בכל רמות התפקוד, החל מהתפתחות תקינה ותפקוד קוגניטיבי בנורמה וכלה באוכלוסיות עם צרכים מיוחדים בתפקוד מורכב.

תכניות ABA מבוססות על ממצאי הערכה ותצפיות במטופל, כך נתפרת “חליפה אישית” לכל אחת ואחת בהתאם לצורך ורמת התפקוד.

מניסיוני, ילדים עם ASD בתפקוד גבוה (ואף מחוננים) עשויים להיתרם משמעותית מטיפולי ABA בהיבט החברתי וההתנהגותי ובהשתלבות במסגרת החינוכית.

ידוע כי טיפול אינטנסיבי בגיל הרך משפר משמעותית את תפקודו של הילד המטופל. יחד עם זאת, אין הכרח לבנות תכנית טיפול של 40 שעות ABA בשבוע. מחקר עדכני בנושא טיפולי ABA (Leaf, J. B., Cihon, J. H., Leaf, R., McEachin, J., Liu, N., Russell, N., & Khosrowshahi, D.,2021) מצא כי הטענה שילד חייב 40 שעות שבועיות אינה מבוססת ולא ידוע בספרות על מחקר שמצביע על מספר שעות מומלץ שכזה. עם זאת, ישנם מחקרים שמצביעים על כך שכמות שעות גדולה יותר של טיפול ABA משפרת מגוון יכולות חברתיות ואקדמיות.

תכנית ABA מלאה היא תכנית הכוללת שעות טיפול בכל אחד מימות השבוע, לרוב מדובר על שילוב במסגרת החינוכית וגם למידה בשיעורי אחה”צ בבית.

תכנית ABA חלקית היא תכנית שבה הילד מטופל רק בחלק מימות השבוע, מספר שעות בהיקף קטן. לרוב מדובר על תכניות של 2-3 שיעורי אחה”צ או ימי שילוב בכל שבוע.

חשוב לדעת! סביר כי מידת האפקטיביות של תכנית ABA ביתית של יומיים בשבוע תהיה נמוכה יותר מאשר תכנית מלאה. לגבי יום אחד בשבוע- לרוב לא קיימות תכניות ABA כאלה מהסיבה הפשוטה שמידה מסוימת של אינטנסיביות נדרשת לצורך התקדמות הטיפול.

בתכניות מקצועיות ומותאמות התשובה היא בהחלט כן. אחת המטרות הראשונות טרם תחילת הטיפול היא יצירת קשר קרוב וחיובי בין התרפיסטיות לבין המטופל. בתהליך ממוקד המלווה מקצועית ע”י מנתחת ההתנהגות הילד מתחבר לצוות ולומד לסמוך עליו, לשתף פעולה ולהנות מהלמידה ומהטיפול. בסופו של תהליך הילדים המטופלים בתכניות ABA נקשרים לצוות המטפל ושמחים בבואו הביתה. בנוסף, תכנית הלמידה נבנית בהתאמה להעדפותיו של הילד ותחומי העניין שלו, על מנת שהלמידה תתקיים תוך כדי הנאה ועניין מצד הילד. תכנית ABA – איך מתחילים?

חשוב להתחיל ולבנות את היחסים הטיפוליים עם הילד/ה בצורה מתאימה עוד לפני שמתחילים בטיפול והצבת דרישות. נשאף לכך שהילד המטופל ייהנה מחברתם של אנשים ויראה בלמידה ובהדדיות עם האחר משהו חיובי. על אחת כמה וכמה בעבודה עם ילדים עם ASD כאשר בבסיס הלקות ניצב הקושי באינטראקציה והדדיות עם האחר.

יחד עם זאת, גם לאחר שביססנו קשר קרוב וחיובי בין הילד לבין התרפיסטית, יתכנו מצבים שבהם הילד יחווה תסכול או יפרוץ בבכי. תפקיד מנתחת ההתנהגות שמנחה את התכנית הנו לבדוק מתי, איפה וכמה זה מתרחש בטיפול, ולתת מענה הן לילד המטופל והן לצוות המטפל, כאשר נקודת המוצא ו”אני מאמין” שלי היא שאנחנו צריכים את הילדים רגועים, שמחים ומשתפי פעולה לצורך למידה מיטבית במסגרת תכנית ABA ביתית.

בישראל כיום ניתן לקבל שירותי ניתוח התנהגות באופן פרטי ע”י העסקת מנתחת התנהגות שתנחה את המשפחה או לחלופין, לקבל את השירות דרך אחד ממרכזי הטיפול הפרטיים המספקים שירותי ניתוח התנהגות.

כאשר הורה מחפש בעצמו מנתחת התנהגות יש לו את האפשרות לבחור באופן אישי מי מתאים עבורו, ניתן לבקש המלצות מהורים אחרים, לראיין מספר מנתחות התנהגות ובסופו של דבר לבחור את איש המקצוע הטוב ביותר. העסקת מנתחת התנהגות באופן ישיר מאפשרת בד”כ גמישות רבה יותר מצד המנתחת שמנחה את הטיפול, כך אינה תלויה ו/או מחויבת לגורמים נוספים מעבר למשפחה הספציפית ויכולה לקבל החלטות באופן עצמאי. בנוסף, העסקה ישירה מאפשרת לקבל את השירות והטיפול ישירות בבית המשפחה, כולל פגישות עבודה, התייעצות וישיבות צוות. לחלופין, קבלת השירות דרך מרכז לטיפול התנהגותי בד”כ כרוכה בנסיעה למרכז הטיפול לצורך פגישות וקבלת השירות, קיימות פחות אפשרויות לבחירת מנתחת ההתנהגות וכוללת מעורבות של  גורמים נוספים בעלי השפעה על קבלת ההחלטות בטיפול, כגון מנהלים.

עלויות השכר של צוות הטיפול בתכנית הביתית עשויות להיות מושפעות ממגוון גורמים כגון: אזור המגורים של המשפחה (עלויות השכר לצוות עשויות להיות גבוהות יותר באזור המרכז בהשוואה לאזורי דרום/צפון), רמת ההשכלה, מידת הניסיון הספציפי ושנות ניסיון של איש הצוות. שכר שעתי של מנחה בראשית הדרך יכול לנוע בין 150-200 ₪ ועד ל300-450 למנחה בעלת ותק וניסיון רב שנים בתחום.

חשוב לדעת!  טיפול התנהגותי ובעיקר תכניות ABA ביתיות לקידום ילדים בספקטרום מופעלות בישראל על ידי אנשי צוות פרטיים. בהינתן ומדובר באנשי מקצוע בשוק הפרטי, תמיד יהיו יוצאי דופן לכאן ולכאן מבחינת עלויות תכנית ABA וכל אחד יכול לדרוש שכר כרצונו. מומלץ להורים לעשות סקר שוק ולהתייעץ עם הורים נוספים לגבי טווח השכר המקובל באזור מגוריהם, לקחת בחשבון את מכלול ההוצאות הצפויות לטווח הארוך ולא למהר ולהיענות לדרישות שכר חריגות מתוך תחושת לחץ או חוסר ברירה. בנוסף,  מומלץ לבדוק את האפשרויות הקיימות לקבלת סיוע כספי במימון הטיפול.

טווח השכר לתרפיסטית או משלבת פרטית בתכנית ביתית באזור המרכז ינוע בין 70-50 למועמדת ללא ניסיון וללא רקע רלוונטי ועד ל100-80 ואף למעלה מכך לתרפיסטית בעלת ניסיון של מספר שנות עבודה בתכניות ABA.

כיום ניתן ליצור קשר עם הורים נוספים במהירות ובקלות ברשתות החברתיות. אפשר להעלות פוסט באחת מקבוצות ההורים בפייסבוק ולבקש המלצות אישיות מהורים בעלי ניסיון קודם עם מנתחי התנהגות. במיוחד בקבוצות הפייסבוק של הורים לילדים עם צרכים מיוחדים ניתן לאתר הורים נוספים שהעסיקו מנתחת התנהגות ו/או הפעילו תכנית ABA פרטית. לאפשרויות נוספות של חיפוש מנתחת התנהגות

גיוס צוות לתכנית ABA (תרפיסטית ו/או משלבת) מומלץ לעשות יחד עם מנתחת ההתנהגות אשר מנחה את התכנית הטיפולית, אשר תדע לומר מה בדיוק נדרש מהצוות הטיפולי.  מודעות דרושים בתחום זה ניתן לפרסם בקבוצות הפייסבוק הרלוונטיות לניתוח התנהגות ו/או למטפלים בחינוך המיוחד. בנוסף, ניתן לפרסם מודעות בלוחות דרושים באתרי אינטרנט המיועדים למחפשי עבודה בתחום טיפולי, למשל לוח דרושים באתר אלו”ט, לוח דרושים באתר שתי”ל או פסיכולוגיה עברית.

תכנית ביתית בד”כ מתמקדת בהקניית מיומנויות, תכנים והתנהגויות רלוונטיות לילד המטופל, במטרה לצמצם פערים התפתחותיים ולתמוך בשילוב בסביבות השונות. תכנית ביתית כוללת למידה פרטנית באמצעות תרפיסטית המגיעה לבית הילד ומלמדת אותו.  תכנית שילוב מתבצעת במסגרת החינוכית אליה משתייך הילד (גן/ב”ס) וכוללת משלבת שתפקידה לסייע לילד להשתלב באופן המיטבי, תוך דגש על עידוד התנהלות עצמאית ומקסימום אינטראקציה ישירה בינו לבין עמיתים והצוות החינוכי בסביבת השילוב.