שילוב או חינוך מיוחד-מה עדיף?

ינואר 15, 2015
sharon arbel

הדילמה האם לשלב את הילד/ה במסגרת החינוך הרגיל או במסגרת החינוך המיוחד מעסיקה הורים רבים לילדים עם אוטיזם. חלק מהשאלות עוסקות במידת ההתאמה של הילד לשילוב במסגרת הרגילה: האם הילד מוכן לשילוב? מהם המיומנויות החיוניות לילד בספקטרום על מנת להצליח …

Continue reading

הדילמה האם לשלב את הילד/ה במסגרת החינוך הרגיל או במסגרת החינוך המיוחד מעסיקה הורים רבים לילדים עם אוטיזם. חלק מהשאלות עוסקות במידת ההתאמה של הילד לשילוב במסגרת הרגילה: האם הילד מוכן לשילוב? מהם המיומנויות החיוניות לילד בספקטרום על מנת להצליח להשתלב במערכת החינוך הרגילה? באיזה גיל נכון להתחיל בתהליך שילוב? ובאיזו מסגרת הילד ירגיש טוב יותר?  התלבטויות נוספות של ההורים קשורות בהבדלים שבין מסגרת החינוך הרגיל למסגרת החינוך המיוחד, כיצד מתנהלת המסגרת ומהן הזכויות והטיפולים להם זכאי הילד בכל אחת מן המסגרות.

 שילוב או חינוך מיוחד? זאת ה-שאלה..

ניתן למנות שלל יתרונות וחסרונות לכל אחת ממסגרות החינוך בעבור ילדים עם אוטיזם, אם כי הכל בעיני המתבונן.. מה שנחשב כיתרון עבור משפחה אחת יכול להוות חסרון עבור משפחה אחרת..

חלק מן ההורים רואים את היתרונות הבאים בחינוך המיוחד:

  • מסגרת החינוך המיוחד מותאמת לילדים עם לקויות וכוללת אנשי מקצוע בעלי ידע ו/או ניסיון בעבודה עם הילדים. סדר היום, התכנים הנלמדים ודרכי ההוראה מותאמים לילדים עם לקות ולצרכיהם.
  • מסגרת החינוך המיוחד מספקת סל נרחב של טיפולים להם זכאי הילד מתוקף הלקות.
  • אנשי הצוות במסגרת החינוך המיוחד עוטפים את הילד אך גם את ההורים, הן מבחינת תמיכה רגשית וכלה במתן מענה מקצועי לשאלות והתלבטויות הקשורות לילד ו/או ללקות.

לחלופין, הורים אחרים רואים את היתרונות של שילוב בחינוך הרגיל:

  • המסגרת הרגילה מאפשרת לילד חשיפה למגוון דוגמאות ליחסים ומצבים חברתיים ומתוך כך, גם מספר גדול יותר של הזדמנויות להתנסויות חברתיות- תקשורתיות עם עמיתים.
  • המסגרת הרגילה מאפשרת לילד חשיפה למגוון תכנים, כישורים ומיומנויות ברמה גבוהה ומותאמת לגילו ומהווה מקפצה ללמידה ולהתפתחות.
  • במסגרת השילוב הילד זכאי לליווי של משלבת אישית ולהתאמת תכנית חינוכית יחידנית, כתמיכה לתהליך השילוב.
  • שילוב במסגרת הרגילה מאפשר להורים מעורבות גבוהה יותר בתהליכים של בחירה, קבלת החלטות וקבלת מידע הנוגע לטיפול בילד המשולב.

המסתייגים מהחינוך המיוחד יטענו כי:

  • רמת הלמידה וקצב הלמידה במסגרות החינוך המיוחד הנן נמוכות יותר בהשוואה לחינוך הרגיל.
  • לילד יהיו פחות הזדמנויות להתנסות באינטראקציה חברתית – תקשורתית ומשחק משותף עם עמיתים בעלי לקות דומה במסגרת החינוך המיוחד, מאחר וגם העמיתים מאופיינים בקושי תקשורתי וחברתי.
  • ישנן פחות אפשרויות בחירה ומעורבות להורים במסגרת החינוך המיוחד, החל מבחירת אנשי המקצוע המטפלים בילד וכלה בהתאמת תכנית טיפול, שעות טיפול ומטרות הטיפול.

לעומתם, אלו המסתייגים משילוב בחינוך הרגיל יטענו כי:

  • דרישות המסגרת הרגילה והניסיון להתערות בקרב בני הגיל עשויות להפעיל לחץ רב על הילד המשולב.
  • שילוב משקף את שאיפות ההורים ולא הילד, שילוב הוא ניסיון ל"נרמול" הילד וחוסר השלמה עם הלקות.
  • עדיין לא הגיע הזמן לשילוב, קודם הילד ייהנה מה"חממה" של החינוך המיוחד ובהמשך נשקול שילוב.
  • מערך השילוב מצריך גיוס משאבים רבים מההורים בהשוואה לחינוך המיוחד.

 אז איך בכלל מחליטים אם לשלב או לא לשלב?!

אין ספק, כי קבלת ההחלטה האם לשלב ילד עם אוטיזם במסגרת החינוך הרגיל או המיוחד איננה פשוטה, וכי קיימים שיקולים רבים ומגוונים, לכאן או לכאן.

מחקרים רבים מראים את יתרונות השילוב במסגרת החינוך הרגיל עבור ילדים בספקטרום, קיימים הרבה פחות מחקרים (אם בכלל) אודות מחיר השילוב עבור ההורים..

מעבר לשיקולים הקשורים בילד עצמו או בטיב המסגרת החינוכית, שיקול מרכזי בקבלת ההחלטה האם לשלב או לא לשלב קשור בהורים: מהו רצונם של ההורים, שאיפותיהם עבור הילד, יכולותיהם והמשאבים העומדים לרשותם, מידת הידע וההבנה שלהם אודות תהליך השילוב.

גורמים אלה עשויים להתברר כבעלי השפעה מכרעת על תהליך השילוב בהמשך.

 מה נדרש מההורים בשילוב?

  • איתור אנשי המקצוע המתאימים לתמיכה בתהליך השילוב: כדאי להיעזר במנחה/מדריכה עבור הצוות המשלב, משלבות/ים מתאימים, מטפלות/ים פרא רפואיים לפי הצורך להשלמת טיפולים לילד/ה ואחרים.
  • איתור מסגרת מתאימה לשילוב הילד/ה: רצוי לערוך ביקורים במסגרות חינוך פוטנציאליות לשם התרשמות מקדימה ובחירה במסגרת המתאימה ביותר לשילוב הילד, ובנוסף, לערוך פגישות מקדימות עם גננות/מנהלי ב"ס לשם מתן הסבר אודות השילוב העתידי והתרשמות מנכונותם להתגייס ולסייע לתהליך.
  • רמת מעורבות גבוהה: לא ניתן לשלב ילד בהצלחה ללא מעורבות פעילה, תמיכה בתהליך וסיוע של הוריו! ההורים הם הציר המרכזי במשפחה, וככאלה, הם מאגדים סביבם את כל אנשי המקצוע הקשורים בטיפול בילד המשולב ומהווים מוקד מכריע בתחושות, באמונות ובעשייה בכל הנוגע לשילוב.
  • מימון: לצערנו, מימון מערך של שילוב מקצועי בישראל הנו באחריות ההורים, לפחות בחלקו, אם לא כולו. על אף שילדים עם אוטיזם זכאים לשעות שילוב הממומנות על ידי המדינה, מרבית השילובים עשויים להיות כרוכים בהוצאה כספית נוספת עבור המשפחה: השלמת שכר למשלבות, מימון מנחה/ת שילוב פרטי, לעתים יש צורך בתגבור טיפולים מקצועיים להם זקוק הילד על מנת להשתלב בהצלחה כגון קלינאית תקשורת, תרפיסטיות אחה"צ בתכנית ביתית. כל הללו בנוסף על התשלומים הרגילים למסגרת החינוכית.
  • משאבים של זמן, לעתים על חשבון שעות עבודה: נוכחות ההורים בישיבות צוות או פגישות הדרכה, תיאומים בין הגורמים המטפלים, שמירה על קשר (שיחות ו/פגישות עם המחנכת/גננת) ועוד..
  • משאבים נפשיים: מניסיוני, תהליך של שילוב מצריך הרבה אמונה וחוסן נפשי כלשהו מההורים… ראשית, שטף המידע אודות התנהלות הילד במסגרת החינוכית מהווה יתרון עבור ההורה. מאידך, כולנו בני אדם והאינפורמציה לעתים מציפה ולא פשוטה, בעיקר כאשר הילד המשולב נתקל בקושי כזה או אחר. יחד עם זאת, האינפורמציה אודות התנהלות הילד המשולב במסגרת החינוכית מאפשרת להורים ולאנשי המקצוע להישאר עם "היד על הדופק", לפתור בעיות ולקדם את תהליך השילוב. זכרו כי לכל ילד במערכת החינוך יש התמודדויות ואתגרים משלו ולכולנו יש ימים טובים ולעתים גם ימים פחות טובים. כדאי לאמץ הסתכלות רחבה, לוודא כי ניתן מענה לקושי על ידי אנשי המקצוע ולבחון את התהליך לאורך זמן. שנית, מעורבות ההורים בתהליך השילוב כרוכה לעתים בהשקעת משאבים מנטליים כגון סנגור לטובת הילד המשולב, גיוס הצוות החינוכי, התנהלות מול הורים נוספים במסגרת החינוכית, שכנוע, מתן הסבר ולעתים אף מאבקים מול גורמים ביורוקרטיים על הזכויות, ההתאמות, הצרכים של הילד.. ומאבקים מטבעם מתישים..
  • רצון ואמונה: מניסיוני, הורים המאמינים ביכולתו של הילד ובנכונות הדרך, ומעוניינים לאפשר לו את ההזדמנות להשתלב במסגרת חינוכית רגילה, הנם הורים לילד המסוגל להשתלב בהצלחה! (בהינתן ומערך השילוב מותאם ומוחזק היטב). שילוב מוצלח קשור לא רק ברמת התפקוד של הילד אלא גם ברצון למצוא עבורו את המסגרת האידאלית אליה יוכל להרגיש שייך ולמצות את מלוא הפוטנציאל האישי שלו.
 4

אם גם אתם הורים המתלבטים בשאלה האם השילוב הוא הדבר הנכון עבור ילדיכם, תנו מקום גם לשאלה האם אתם, ההורים, מתאימים לקחת חלק בתהליך של שילוב והאם תהליך השילוב מתאים לכם..

 זכרו כי שילוב איננו המטרה, שילוב הנו אמצעי (נהדר) לקדם אצל הילד/ה למידה והתפתחות, השתתפות והזדמנות..

טיפול באוטיזם בגיל הרך

ינואר 13, 2015
sharon arbel

בשנים האחרונות ניכרת מגמת ירידה בגיל אבחון אוטיזם, וכיום, בישראל, ניתן לפנות למספר מרכזים מקצועיים לאבחון אוטיזם כבר מגיל שנה. אבחון בגיל צעיר מאפשר את ההזדמנות לקדם את הילד ולרוב מוביל להתחלת תהליך טיפול מקיף בתינוק/פעוט. הירידה בגיל האבחון יוצרת …

Continue reading

בשנים האחרונות ניכרת מגמת ירידה בגיל אבחון אוטיזם, וכיום, בישראל, ניתן לפנות למספר מרכזים מקצועיים לאבחון אוטיזם כבר מגיל שנה. אבחון בגיל צעיר מאפשר את ההזדמנות לקדם את הילד ולרוב מוביל להתחלת תהליך טיפול מקיף בתינוק/פעוט. הירידה בגיל האבחון יוצרת מציאות חדשה עבור ההורים ואנשי המקצוע ומעלה שאלות ודילמות בדבר מהות הטיפול האופטימלי בגילאים צעירים אלה: איך, למה וכמה?…

הטיפול בתינוק בעל התפתחות תקינה בגילאי שנה עד שנתיים, שונה מטבעו מטיפול בילד בן חמש, או אפילו בן שלוש שנים.  ילדים בעלי התפתחות תקינה בגילאי שנה עד שנתיים נמצאים לרוב בשלב בו הבנת השפה עדיין מתפתחת,  חלקם עדיין לא החלו לדבר, רפרטואר ההתנהגויות החברתיות שלהם מצומצם יחסית, כמות ואיכות האינטראקציה עם בני הגיל נמוכה בהשוואה לגילאים הבוגרים יותר, רפרטואר המשחק והעסקה עצמית עדיין אינו רחב ויכולתו של הילד להתנהל באופן עצמאי ולפתור בעיות בכוחות עצמו מוגבלת במידה מסוימת.

מאפיינים אלה, הקשורים לגיל הילד ולשלב ההתפתחותי בו הוא נמצא, הנם בעלי חשיבות מרכזית והשפעה על קבלת החלטות לגבי אופן הטיפול בו, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר על תכנית טיפול מקצועית לקידום תינוק או פעוט בעל אבחנה טרייה של אוטיזם. כשם שההורה באופן טבעי מתאים את אופן הטיפול בילד לגילו, לשלב ההתפתחותי בו הוא נמצא ולצרכיו המשתנים, כך נתאים ונגמיש את התכנית ההתנהגותית לגילו של הילד, ובעיקר בגילאים הצעירים מאד.

פוסט3 רגליים חתוך

תכנית ABA  לפעוטות מתחת לגיל שנתיים שונה במהותה ובאופייה מתכנית ABA לילד בגיל בוגר יותר, וכוללת מאפיינים ייחודים הנובעים מגילו, אופיו וצרכיו של התינוק, החל מהתאמת מטרות הטיפול, דרך קצב העבודה, טכניקות הלמידה המתאימות לגילאים צעירים במהלך הטיפול, בחירת שעות הטיפול האידיאליות, חשיבה על סביבת הטיפול המתאימה, החלטה על היקף התכנית הרצוי, בחירה מותאמת של אנשי הצוות ועוד..

 מטרת העל:

אחת המטרות המרכזיות בתכנית ABA  המיועדת לתינוק עם אוטיזם הנה קשר: התרפיסטים/יות יקבלו הדרכה מקיפה המתייחסת ליצירת קשר וחיבור קרוב עם התינוק, תוך הקפדה על הנאה מהקשר, יצירת מעגלי תקשורת רחבים יותר, עידוד יוזמות לתקשורת. ההתמקדות בקשר הנה רוחבית וצריכה לבוא לידי ביטוי בכל רגע נתון בהקשר הטיפולי דרך אינטראקציה הדדית, עוטפת ומהנה בין התינוק לתרפיסט/ית. בשונה מתכנית ABA לילד בוגר יותר, העשויה להתמקד בהקניה של מיומנויות ספציפיות מהתחום הקוגניטיבי, אקדמי/קדם אקדמי, כישורי חיים, אינטראקציה מורכבת עם בני הגיל וכיוצא באלה, תכנית הטיפול לתינוק תכלול גם כן מטרות ספציפיות להקניה, אולם כאלה השונות במהותן ומותאמות לגילו, כגון קשב משותף, הרמזות חברתית, גילוי עניין בחפצים ומשחק בצעצועים, תגובה תקשורתית לאחר ועוד. העבודה היום יומית במסגרת תכנית הטיפול תקדם את התינוק לעבר רכישת אבני הדרך ההתפתחותיות החיוניות להמשך חייו.

 אופן העבודה:

טכניקות הלמידה האידיאליות ליישום בטיפול ABA  לתינוק בספקטרום, הן כאלה אשר מותאמות לגיל הרך ולשלב ההתפתחותי בו נמצא הילד. בעיקר נעשה שימוש בלמידה מזדמנת, בדומה לדרך בה תינוקות לומדים באופן טבעי מן הסביבה: למידה מתווכת דרך משחק ואינטראקציה משמעותית עם מבוגר, למידה דרך חוויה ובאמצעות התנסות, דרך החושים. זאת בשונה מלמידה מובנית ודידקטית העשויה להתאים לילדים בגילאים בוגרים יותר.

 קצב העבודה:

קצב הצגת גירויי הלמידה בתכנית טיפול לתינוק עם אוטיזם צריך להיות מותאם הן לפרופיל האישי של הילד והן לגילו.  חשוב לקחת בחשבון את יכולות הלמידה המאפיינות ילדים בגילאים צעירים בעלי התפתחות תקינה. תכניות הטיפול ההתנהגותיות כוללות בד"כ שלל מטרות ויעדים, והלמידה מתבצעת בקצב גבוה, מתוך רצון לקדם למידה משמעותית ולסייע לילד לרכוש כל אחת מהמטרות בתכנית האישית. בשונה מתכנית  ABA לילד בגיל בוגר יותר, אשר לרוב יהיה בעל מיומנויות למידה משוכללות יותר, תכנית המתמקדת בהקניית  תכנים ומיומנויות לתינוק צריכה להיעשות צעד אחר צעד, ולרוב בקצב נינוח יותר, בכדי שהתינוק יוכל לקלוט את הגירויים, לעבד, להפנים את המידע ולרכוש את המיומנויות הנלמדות. יש לקחת בחשבון את המגבלות הקשורות בטווח הקשב, הריכוז, יכולת ההתמדה ושתוף הפעולה המאפיינים תינוקות ופעוטות בעלי התפתחות תקינה ולהתאים את קצב הלמידה בהתאם לתינוק המטופל.

 הזמן האידיאלי לטיפול:

השעות האידיאליות לעבודה פרטנית עם תינוקות במסגרת תכנית טיפול ביתית הנן שעות הבוקר. זהו זמן של ערות מקסימלית עבור התינוק, שעות בהן הוא נינוח, ערני ופנוי ליהנות מאינטראקציה, לספוג תכנים חדשים ולהיתרם מלמידה משמעותית. זאת בשונה מתכנית טיפול לילד בגיל בוגר יותר, אשר יכולה להתקיים גם בשעות הצהריים, אחה"צ או בערב. מרבית התינוקות ישנים שנת צהריים ארוכה ומסיימים את יומם בשעת הערב המוקדמת ולכן טיפול במסגרת תכנית אינטנסיבית בשעות אחה"צ לא תמיד יתאים ועלול אף להיות כרוך בחוסר נינוחות של הילד, מצבי בכי, עייפות ו/או רעב, מה שישפיע על החוויה הטיפולית של הילד ומשפחתו ועל קצב ההתקדמות שלו בתכנית.

 היקף תכנית הטיפול:

התפיסה המקובלת לגבי היקף הטיפול הרצוי בתכניות ABA הנה בעקרון "כל המרבה הרי זה משובח". מחקרים רבים מראים יעילות מקסימלית והתקדמות משמעותית במדדים כגון שפה, IQ  וכישורי חיים עבור ילדים אשר טופלו בתכניות ABA אינטנסיביות, בהיקף של 20-40 שעות טיפול בשבוע. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי הדמויות המשמעותיות ביותר בחיי תינוק/פעוט הן בראש ובראשונה הוריו. מאחר ושעות הערות והפעילות בקרב ילדים בגילאים צעירים מאד הנן מצומצמות יחסית לילדים בגילאים בוגרים יותר, כדאי להשקיע מחשבה לגבי היקף הטיפול המתאים, כמות השעות וימי הטיפול.  היקף טיפול אידיאלי יהיה כזה המאפשר מספיק זמן יחד להורה ולילד מחוץ לטיפול ובו בזמן יאפשר רצף טיפולי ועבודה משמעותית אשר תוביל להתקדמות. לדוגמא, תכנית טיפול בהיקף של חמישה ימי טיפול בשבוע, בשעות הבוקר המוקדמות תאפשר להקדיש את שעות אחה"צ והערב לאינטראקציה משמעותית של הילד עם בני משפחתו, מה שלא יחליף לעולם אף טיפול..

 בחירת המרחב הטיפולי:

תכניות ABA ביתיות לילדים בגילאי גן או ב"ס מתקיימות בדרך כלל בחדרו הפרטי של הילד או בחדר אחר המתאים ללמידה בביתו. בניגוד לכך, לחלק מהתינוקות אין עדיין חדר פרטי משלהם, מרביתם עדיין לא מחוברים לחדר כזה או אחר ומבלים את מרבית זמנם הפנוי במשחק בסלון. (ככל שגיל הילד צעיר יותר כך הסלון של ההורה הישראלי הממוצע יכלול יותר "דקורציה" עשירה במשחקים, צעצועים, ספרים..). בהינתן וזהו המצב גם בביתכם, מרחב הלמידה האידיאלי לתינוק בתכנית ביתית הנו הסלון, בין כל הצעצועים והמשחקים האישיים שלו הפזורים סביב. בנוסף, בגילאים הצעירים כדאי לשלב בתוך שגרת הטיפול גם עבודה של הצוות עם התינוק/פעוט מחוץ לבית, במסגרת טיול רגלי לגינה או לגן השעשועים הקרוב. עבודה מחוץ לבית עשויה לתרום לאיכות הטיפול, לחוויה של הילד והמטפל ולזמן התנסויות חדשות ועבודה על מטרות ספציפיות שאינן זמינות בתוך הבית, כגון תרגול מוטורי בעת השימוש במתקנים בגינה או גילוי עניין בילדים אחרים שפוגשים בדרך.

פוסט3 משחק על השטיח

טיפ! 
ניתן לקיים טיפול ABA מקצועי ואיכותי בסביבה הביתית גם ללא למידה בחדר סגור, או ישיבה על כיסא ליד השולחן. שטיח נעים יעשה גם הוא את העבודה!

 חיזוקים!

הגישה ההתנהגותית עוסקת בהגברת התנהגויות רצויות והקניית מיומנויות ומהלך הטיפול כולל לרוב שימוש במחזקים הקשורים להעדפות הילד לצרכי קידום הלמידה. בתכנית טיפול המותאמת לילדים בגיל בוגר יותר, ניתן להתבסס על רפרטואר קיים של העדפות ותחומי עניין מובחנים אצל הילד, כגון רוטינות ופעילויות אהובות, משחקים מועדפים, דמויות אהובות, בהם ניתן לעשות שימוש כמחזקים. בדומה לכל תכנית התנהגותית אחרת, גם תכנית ABA  לתינוק/פעוט בספקטרום תכלול שימוש במחזקים אפקטיביים לקידום הלמידה. יחד עם זאת, המחזק האולטימטיבי בעבודה עם תינוקות הנו הקשר! וההנאה מפעילות עם דמות של מטפל משמעותי קרוב. ולכן, מחזקים אידיאליים לשימוש בתכנית התנהגותית ביתית לקידום ילדים בגילאים צעירים מאד יכללו שימוש באפקט גבוה, טון דיבור נלהב ובהבעות פנים "מאירות", חיבוקים, דגדוגים, הקפצות באוויר, הכל כמובן בהתאם להעדפות הילד הספציפי וכחלק מתהליך מקדים ומשמעותי של ביסוס קשר קרוב וחיובי עם הצוות המטפל.

 בחירת צוות:

איתור תרפיסטית המתאימה להיכלל בצוות המיישם תכנית ABA  לתינוק, צריך להתבסס בראש ובראשונה על מרכיבי אישיותה של המועמדת,  תוך ניסיון לאתר תחילה את בעלות האישיות החמה והאוהבת. מועמדת מתאימה לעבודה עם תינוק היא כזו המעניקה שפע של אהבה ומגע פיזי,  נהנית לחבק ולהרים על הידיים, לדגדג, לנחם, אפילו להחליף חיתול.. בנוסף, נחפש תכונות אופי כגון גמישות, יצירתיות, יכולת קבלת החלטות ואחריות אישית גבוהה. לחלופין, תכונות אחרות כגון נוקשות או אסרטיביות גבוהה אינן חיוניות בעבודה עם תינוק (בעבודה עם גילאים בוגרים יותר לעתים תידרש מידה של אסרטיביות לצורך הנעת הילד או התמודדות עם קשיי התנהגות).  בנוסף, רצוי כי המועמדות יהיו בעלות ניסיון קודם בטיפול בתינוק, למשל, טיפול באחים או אחיינים. כל הללו מהווים את הבסיס לאינטראקציה חיובית עם התינוק ויאפשרו לתרפיסטית להיות מורה טובה בהמשך ולתרום לקידומו של הילד (ביחד עם הדרכה נכונה ויכולות למידה ויישום גבוהות של התרפיסטית..).

 בחירת מנתח/ת התנהגות:

בניית תכנית טיפול לתינוק או פעוט בספקטרום מחייבת ידע וניסיון במספר תחומים,  בנוסף על הכרות מעמיקה עם הלקות ומאפייניה.  נדרש ידע תאורטי נרחב אודות התפתחות הילד והכרות מעמיקה עם אבני הדרך ההתפתחותיות החל מגיל הלידה, הבנה כיצד אוטיזם בא לידי ביטוי בגילאים מאד צעירים,  ניסיון מעשי בעבודה עם הגילאים הצעירים, ולא יזיק כאן גם ניסיון אישי בטיפול בתינוק… בנוסף, מאחר וההורים נמצאים בראשית הדרך מבחינת קבלת האבחנה והיכרות עם הלקות, רצוי כי מנתח/ת ההתנהגות יהיה/תהיה מסוגל/ת לתת כתף ולתמוך מחד, ומאידך להרחיב את הידע של ההורים לגבי מהות הלקות, הזכויות, אפשרויות למסגרות המשך, אנשי מקצוע נוספים וטיפולים פרא רפואיים הרלוונטיים ויעילים לגילאים צעירים מאד.

 אינטראקציה עם בני הגיל:

בתחילת שנת החיים השנייה של ילדים בעלי התפתחות תקינה, רק חלק קטן מאד מהתנהגותם מוקדש לאינטראקציות חברתיות. בין גיל שנה לשנתיים מרבית הילדים עדיין לא פיתחו יכולות חברתיות משמעותיות המאפשרות להם לשחק משחק משותף עם בני גילם. בגילאים אלה מרבית הילדים עסוקים ברכישה ושכלול מיומנויות שונות ומגוונות כגון: חיקוי, ביטויי רגש, יצירת תקשורת מכוונת עם האחר, שתוף פעולה והתעניינות באחר ועוד. (בקר, 2009). מאחר ותינוקות/פעוטות עם אוטיזם מאופיינים לרוב בעיכוב התפתחותי הנלווה ללקות, ובהינתן ובני גילם בעלי ההתפתחות התקינה גם הם עדיין בראשית הדרך במסעם בעולם החברתי, השילוב החברתי עם בני הגיל עבור פעוט/תינוק בספקטרום יהיה פחות אפקטיבי בשלב זה של חייו והוא יוכל להיתרם יותר מעבודה פרטנית במסגרת תכנית טיפול אינטנסיבית עם צוות מיומן בסביבה הביתית. תכנית כזו תאפשר להתמקד בצמצום פערים התפתחותיים ובהקניית מיומנויות מפתח בסיסיות כגון רצון לקשר והנאה ממנו, חיקוי, הדדיות, הרחבת השפה,  מיומנויות חשובות אלה יסייעו לילד בהמשך חייו בהשתלבות עם בני גילו.

 איך זה מרגיש?

כל תכנית טיפול ביתית לילדים בספקטרום, ללא כל קשר לגיל הילד, מזמנת הרבה רגעי אושר וסיפוק לסביבה כתוצאה מהתקדמויות  קטנות כגדולות.  א-ב-ל, קשה להתחרות עם תחושת הסיפוק וההתרגשות העצומה להורים, לצוות ולמנחה/ת בתכנית טיפול ביתית לתינוקות/פעוטות בספקטרום! האפשרות לקטוף את הפירות ולזכות לראות התחלה של דיבור, או הצבעה בפעם הראשונה, למידה להשתמש בכפית, התחלה של משחק משמעותי בצעצועים, למידה כיצד לרכב על בימבה..

פוסט3 לומד ללכתחתוך

האפשרות להיות מעורבת ולקחת חלק בכל אותם צעדים ראשונים של ילד בעולם – אין שני לה!

סיוע כספי לתכנית ABA

ינואר 1, 2015
sharon arbel

אין ספק כי עלויות הטיפול הביתי בתכניות לקידום ילדים עם ASD  הנן גבוהות ביותר וכי מדובר במציאות לא פשוטה עבור משפחות רבות המממנות מכיסן את עלויות הטיפול לאורך זמן, מתוך רצון להמשיך ולקדם את הילדים. מה בכל זאת אפשר לעשות?… …

Continue reading

אין ספק כי עלויות הטיפול הביתי בתכניות לקידום ילדים עם ASD  הנן גבוהות ביותר וכי מדובר במציאות לא פשוטה עבור משפחות רבות המממנות מכיסן את עלויות הטיפול לאורך זמן, מתוך רצון להמשיך ולקדם את הילדים.

מה בכל זאת אפשר לעשות?…

ראשית, במידה ומדובר בפעוט שאובחן לאחרונה עם אוטיזם ייתכן ותוכלו להקים עבורו תכנית ביתית בהנחיית מנתחת התנהגות ולקבל החזר ממשרד הבריאות. בעקבות עתירה שהוגשה ע"י אלו"ט נקבע כי פעוטות שאובחנו עם ASD שיועדו לשיבוץ במעון יום שיקומי לפעוטות עם אוטיזם ולא נמצא עבורם מקום פנוי יהיה זכאי להחזר כספי עבור טיפול פרטי, כולל עבור טיפולי ניתוח התנהגות.

✔️ההחזרים יינתנו כנגד קבלות, ניתן לבחור באחת מן האפשרויות הבאות, לפי הכיסוי הגבוה יותר:

עד שבעה טיפולים בשבוע בתעריף החזר בסך ₪135.13 לשעת טיפול או תקרת החזר כללית בסך 3,973 ₪ בחודש.

פרטים נוספים באתר אלו"ט

במידה ומדובר בילדים בוגרים יותר ניתן לנסות לפנות לעמותות וקרנות סיוע. ישנן מספר עמותות, ארגונים ו/או קרנות סיוע אשר עשויות להעניק תמיכה כספית חד פעמית או מתמשכת במימון הטיפול בילדים בספקטרום. מומלץ להקדיש זמן ולפנות לכל אחד מהגופים ברשימה על מנת לברר לגבי האפשרות לקבל סיוע כספי במימון הטיפול.

להלן רשימה מקיפה של קרנות ועמותות אשר עשויות להעניק סיוע כספי למימון התכנית.

בנוסף, להלן פירוט לגבי העמותות אשר בוודאות מימנו בעבר ו/או מממנות כיום חלק מעלויות טיפול ABA ביתי:

העמותה הוותיקה והמסייעת ביותר בתחום זה היתה וראייטי. אבל לצערן של משפחות רבות וראייטי הפסיקה לממן תכניות ביתיות בגישה ההתנהגותית אולם כדאי לבדוק עמם שנית גם בהמשך.


גופים נוספים אשר עשויים לסייע:

עמותת עילאי:  

 הסיוע:   מימון פרויקטים ותמיכה בארגונים הפועלים לטובת ילדים עם פיגור, אוטיסטים, ילדים מוכים, יתומים וילדים בעלי צרכים מיוחדים. מימון פרויקטים רפואיים, חינוכיים וספורטיביים להעלאת איכות חייהם. ארגון שמחות וחגים, שי ומתנות לילדים לפי צרכיהם.

כתובת:   חרצית 34, מודיעין, 71700

טלפון:  08-9718498

אתר:   http://ilaifund.org

לב אוהב:

הסיוע: סיוע כספי לרכישת ציוד ולמימון טיפולים: מכשור רפואי, טיפולים פרא רפואיים ייחודיים (הידרותרפיה, רכיבה על סוסים…), טיפולי שיניים, מחשבים.

פניה: דרך עו"ס (מכתב בקשה)

כתובת: ת.ד 68, הרצליה 46555

טלפון: 09-9605604

קרן הרווחה של קופ"ח מכבי:

הסיוע: סיוע כספי לחברי הקרן הנמצאים במצוקה כלכלית, לצורך מימון טיפולים רפואיים. למבוטחי מכבי המשלמים עבור קרן מכבי, חברי הקרן מעל לשנתיים. מיועד לילדים שמטופלים בקביעות ועל סמך קבלות. ההחזר ניתן אך ורק לגבי טיפולים פרא רפואיים.

גילאים: 1-10, ילדים סומאטיים עד גיל 18.

פנייה: לכל סניף מכבי במקום המגורים.

כתובת האתר להורדת טפסים: http://www.keren-maccabi.co.il/

קרן הנשיא במחלקת פניות הציבור:

הסיוע: סיוע כספי לרכישת ציוד רפואי, שיקומי ולמימון טיפולים. מיועד למשפחות במצוקה כלכלית על סמך שירותי הרווחה, במידה ועונים על הקריטריונים שלהם.

פניה: דרך לשכות רווחה שכונתיות.

כתובת: רחוב הנשיא 3 ירושלים 92188

טלפון: 02-6707211

טיפ קטן מניסיוני:

  • למי עוד אפשר לפנות? כדאי לחשוב בצורה רחבה ולפנות לכל גורם סיוע פוטנציאלי. הזדמן לי להכיר מספר משפחות אשר קיבלו סיוע ממקורות שונים ומשונים אליהם פנו כגון קרן בנק דיסקונט או גופים שונים בגרמניה.. חישבו יצירתי ותנסו! אין מה להפסיד.. שילחו מכתבי בקשה לכל גורם סיוע פוטנציאלי העולה במחשבותיכם.. ככל שתפנו לגורמים רבים יותר כך גדל הסיכוי לקבל מענה חיובי.
  • כיצד לנסח את מכתב הפנייה? בנוסף על מסמכי הפנייה הפורמליים הנדרשים ע"י הגופים השונים לצורך קבלת הסיוע, מומלץ לצרף גם מכתב פנייה המנוסח בנימה אישית וכולל תמונה של הילד/ה על מנת לחבר בין הפנים לשם. בהצלחה!

כמה עולה תכנית ABA?

דצמבר 24, 2014
sharon arbel

הפעלת תכנית ABA ביתית ו/או תכנית שילוב לילד עם צרכים מיוחדים כרוכה בהוצאה כלכלית ניכרת עבור המשפחה. טרם תחילת הטיפול מומלץ לערוך אומדן של העלויות הצפויות בתכנית ולוודא כי ישנה הלימה בין גובה ההוצאות הצפויות ליכולות הכלכליות של המשפחה. כמה …

Continue reading

הפעלת תכנית ABA ביתית ו/או תכנית שילוב לילד עם צרכים מיוחדים כרוכה בהוצאה כלכלית ניכרת עבור המשפחה. טרם תחילת הטיפול מומלץ לערוך אומדן של העלויות הצפויות בתכנית ולוודא כי ישנה הלימה בין גובה ההוצאות הצפויות ליכולות הכלכליות של המשפחה.

כמה זה עולה לנו?..

עלות תכנית ביתית בגישה ההתנהגותית נגזרת מהיקף התכנית, ובעיקר מכמות שעות הטיפול הניתנות בפועל על ידי צוות התכנית (תרפיסטיות, משלבות, מנחה). כאמור, התרפיסטיות ו/או המשלבות הן אשר עובדות עם הילד על בסיס יומי במטרה לקדם את הילד בהתאם לתכנית הטיפול האינדיבידואלית. עבודת המנחה כוללת הדרכות ותצפיות הממוקדות בילד, בהורים ובצוות המטפל.

טרם תחילת הטיפול ולאחר שמנחה/ת התכנית מבצעת הערכה של צרכי הילד והמשפחה, ניתן לאמוד את העלויות הצפויות בתכנית.

חשוב לדעת! 
בדרך כלל, תכניות ABA  הנן אינטנסיביות ונמשכות לאורך מס' חודשים ו/או שנים, 
כל עוד נראה כי הילד מתקדם ונתרם מהטיפול. ולכן, כדאי לזכור כי  מדובר בריצת מרתון ולא בספרינט..

מומלץ כי ההחלטה הראשונית על היקף התכנית הטיפולית תהיה משותפת להורים ולמנחה גם יחד ותתבסס גם על צרכי הילד אולם לא פחות חשוב מכך, על הצרכים והיכולות של משפחתו. כדאי למצוא את קו האמצע בין הרצוי למצוי מבחינת היקף התכנית, ממנו נגזרות העלויות.

עלויות שכר מקובלות בתחום הטיפול ההתנהגותי:

עלויות השכר של צוות הטיפול בתכנית הביתית עשויות להיות מושפעות ממגוון גורמים כגון: אזור המגורים של המשפחה (עלויות השכר לצוות עשויות להיות גבוהות יותר באזור המרכז בהשוואה לאזורי דרום/צפון), רמת ההשכלה, מידת הניסיון הספציפי ושנות ניסיון של איש הצוות.

למשל, טווח השכר לתרפיסטית בתכנית ביתית באזור המרכז ינוע בין 45-50 למועמדת ללא ניסיון וללא רקע רלוונטי ועד ל55-80 ואף למעלה מכך לתרפיסטית בעלת ניסיון של מספר שנות עבודה בתחום.

שכר שעתי של מנחה בראשית הדרך יכול לנוע בין 150-200 ₪ ועד ל300-450 למנחה בעלת ותק וניסיון רב שנים בתחום.

חשוב לדעת!  תחום הטיפול ההתנהגותי ובעיקר תכניות הטיפול הביתיות לקידום ילדים בספקטרום מופעלות בישראל על ידי אנשי צוות פרטיים. בהינתן ומדובר באנשי מקצוע בשוק הפרטי, תמיד יהיו יוצאי דופן לכאן ולכאן מבחינת עלויות השכר וכל אחד רשאי לדרוש שכר כרצונו.. מומלץ להורים לעשות סקר שוק ולהתייעץ עם הורים נוספים לגבי טווח השכר השכיח באזור מגוריהם, לקחת בחשבון את מכלול ההוצאות הצפויות לטווח הארוך ולא למהר ולהיענות לדרישות שכר חריגות מתוך תחושת לחץ או חוסר ברירה.

כאשר ניתנה המלצה להיקף הטיפול הרצוי על ידי מנחה/ת התכנית ניתן לערוך חישוב פשוט של העלויות הצפויות:

יש להכפיל את מספר שעות העבודה הצפויות בכל חודש לכל איש צוות בתכנית הטיפול בעלות השכר הממוצעת לשעה.

להלן דוגמא לחישוב עלויות בתכנית ABA חלקית, הכוללת ארבעה טיפולי אחה"צ בבית המשפחה:

tavla_001

עלויות נוספות שיש לקחת בחשבון:

  • הכשרה  ראשונית של צוות ובניית תכנית טיפול: בתחילת הטיפול עשויות להיות יותר הדרכות ו/או תצפיות לצרכי הכשרת הצוות והתאמת תכנית הטיפול לילד/ה (בחודש-חודשיים  ראשונים).
  • תשלום עבור שעות עבודה נוספות בבית :  לצורך ריכוז נתונים לפני כל ישיבה, כתיבת סיכום לאחר ישיבה, בניית תכניות או טפסי רישום והכנת אביזרי לימוד לשם הפעלת התכנית השוטפת- נעשה ע"י מנחה או תרפיסטית מתאימה לפי עלות של שכר לשעה ובהתאם לזמן שהוקדש לביצוע העבודה.
  • רכישת אביזרים וציוד לתכנית:  רכישת אביזרים וחומרי לימוד בהתאם לתכנית הספציפית של הילד (כגון צעצועים מתאימים, שולחן וכיסא קטן, ספרים וכו'). ובנוסף: ציוד משרדי (כלי כתיבה/קלסר וכו'). בנוסף, יש לקחת בחשבון עלויות דיו והדפסה של תכניות הלימוד, טפסים ואביזרים.
  • עלות ישיבת צוות: יש להוסיף על החישוב הנ"ל את עלות השכר של התרפיסטיות בישיבות הצוות (ההצעה כוללת רק חישוב של עלות הישיבה בהתייחס למנחה).
  • עלות נסיעות: יש להוסיף לחישוב הנ"ל עלות של תשלום נסיעות לתרפיסטיות.

אין ספק כי עלויות הטיפול הביתי לקידום ילדים בספקטרום הנן גבוהות ביותר עבור משפחה ממוצעת בישראל. ניתן לקרוא בפוסט הבא אודות מקורות סיוע אפשריים למימון תכניות הטיפול ההתנהגותיות.