6 עובדות על ABA טיפול התנהגותי

אוגוסט 10, 2021
sharon arbel

ניתוח התנהגות יישומי – גישה קלינית, מדעית, העוסקת באנשים ובמחקר המדעי של התנהגותם ודפוסי הלמידה שלהם. טיפולי ABA הם טיפולים המבוססים על גישת ניתוח התנהגות והוכחו כאפקטיביים בתחומים רבים ועם אוכלוסיות מגוונות. מנתחי התנהגות הם אנשי המקצוע אשר סיימו בהצלחה לימודים בתכנית הכשרה אקדמית בניתוח התנהגות ומוסמכים לבצע תצפיות והערכות ולבנות תכניות טיפול בגישה ההתנהגותית.

Continue reading

(Applied Behavior Analysis) ABA

ניתוח התנהגות יישומי – גישה קלינית, מדעית, העוסקת באנשים ובמחקר המדעי של התנהגותם ודפוסי הלמידה שלהם. טיפולי ABA הם טיפולים המבוססים על גישת ניתוח התנהגות והוכחו כאפקטיביים בתחומים רבים ועם אוכלוסיות מגוונות. מנתחי התנהגות הם אנשי המקצוע אשר סיימו בהצלחה לימודים בתכנית הכשרה אקדמית בניתוח התנהגות ומוסמכים לבצע תצפיות והערכות ולבנות תכניות טיפול בגישה ההתנהגותית.

הגישה ההתנהגותית נולדה לפני כמאה שנים

כבר אז מצאו שהדרך הטובה ביותר להבין אנשים היא פשוט להסתכל על ההתנהגות שלהם: הדברים שהם עושים ואומרים. התגלית המרכזית הייתה: האירועים המתרחשים בעקבות ההתנהגות שלנו ישפיעו על הסבירות שההתנהגות תתרחש שוב בעתיד. מאז ועד היום פועלים ברחבי העולם עשרות אלפי מנתחי התנהגות העושים שימוש בהבנה הייחודית הזו במטרה ליצור שינוי, לקדם ולסייע לאנשים, למשפחות, לקהילות וארגונים.

טיפול ABA אפקטיבי ומהנה 

טיפולים התנהגותיים ובעיקר כאלה המיועדים לילדים בגיל הרך ולילדים עם צרכים מיוחדים, הם לא רק אפקטיביים אלא גם מהנים. מנתחי התנהגות שואפים לכך שהמטופלים שלהם יהיו מחוברים לטיפול ומחוברים לצוות המטפל בהם, שיהיו שמחים כשהתרפיסטית נכנסת הביתה כדי ללמד אותם, כי ילדים שמחים הם ילדים שמשתפים פעולה ולומדים טוב יותר. מנתחי התנהגות מומחים באיתור גורמי המוטיבציה של המטופלים: מה מעניין אותם ומה ומניע אותם? מה משמח אותם? מה הם מעדיפים?, ובבניית סביבה טיפולית מותאמת לגיל, לרמת תפקוד ולתחומי העניין של המטופל. כל זה חשוב כדי שטיפול ABA יהיה לא רק אפקטיבי אלא גם נעים, כי בניתוח התנהגות הדרך חשובה לא פחות מהתוצאה.

ABA מודרני 

בשנות השבעים המוקדמות הכל היה נראה אחרת: טיפול היה נראה אחרת, חינוך היה נוקשה יותר, וכן- גם ניתוח התנהגות ABA נראה אחרת. גידלנו את הילדים שלנו אחרת (ד״ר ספוק וכו), לא ידענו איך להתמודד עם אוכלוסיות מיוחדות ואיך אפשר לקדם ילדים עם צרכים מיוחדים.

הידעת? פעם היה נהוג לאשפז אוטיסטים במוסדות פסיכיאטרים

מאז התקדמנו! וABA של היום הוא לא ABA של פעם. הגישות החינוכיות המקובלות התפתחו והשתנו עם השנים, כך גם הידע המחקרי והכלים לטיפול באוכלוסיות עם צרכים מיוחדים. טיפולי ABA השתנו והתפתחו בהתאמה וכיום מדובר בטיפולים גמישים יותר, הכוללים טכניקות של למידה טבעית ומזדמנת, למידה באמצעות משחק ולא רק למידה מובנית. גם ענישה אינה מקובלת בימנו כפי שהייתה מקובלת בעבר. שיטוט קצר ברשת יעלה אלפי סרטונים של טיפול ABA לילדים כיום: חדר מלא משחקים. ילד משחק. תרפיסטית מחייכת. ילד לומד. ילד שמח. טיפול מהנה ואפקטיבי. ABA.

ABA הוא לא אילוף 

מנתחי התנהגות שעובדים עם ילדים בתכניות ABA נדרשים לראייה רחבה ולהבנה מעמיקה בתחומים רבים של התפתחות הילד וחינוך מיוחד, כולל בתחום הרגשי, חברתי, שפתי, תקשורתי ועוד. תכניות ABA נבנות בהתאמה אישית לצרכי כל ילד וילדה, כולל בחירה של הליכים התנהגותיים, טכניקות הלמידה וסוגי סיוע שמתאימים במיוחד למטופל הספציפי. להבדיל, אילוף נועד לחיות. אבל אנחנו עובדים עם בני אדם. עם ילדים, תינוקות, בני נוער, בוגרים. בעלי התפתחות תקינה או עם צרכים מיוחדים. אנחנו לא מאלפים אותם, אנחנו עובדים ביחד איתם ועם הסביבה הקרובה להם, פעמים רבות צועדים יד ביד, צעד אחרי צעד למקום טוב יותר שישפר את איכות החיים שלהם.

ABA לתפקוד גבוה  

טיפול התנהגותי מקצועי ומותאם למטופלים בכל רמות התפקוד. התכנית הטיפולית נבנית בהתאמה לצרכי המטופל, בין אם הוא בתפקוד גבוה ובין אם הוא בתפקוד מורכב. תכנית הטיפול כוללת מיומנויות להקניה בהתאם לממצאי ההערכה שבוצעה ולמידע שנאסף ומנתח התנהגות מיומן יודע לבנות תכניות אפקטיביות לקידום מיומנויות מכל הסוגים, כולל מיומנויות מורכבות בתחום הדמיון, יצירתיות, פתרון בעיות, גמישות ועוד. תכניות ABA יעילות גם לקידום השתלבות במסגרת החינוכית (גן או ב"ס), וגם להקניית מיומנויות ותכנים של שפה, דמיון וחשיבה לילדים עם ASD בתפקוד גבוה.

אבחון אוטיזם

יולי 29, 2021
sharon arbel

לפי משרד הבריאות, על אף שהנתונים הקיימים בישראל כיום לא מאפשרים לקבוע שיעור מדויק של מאובחנים חדשים מתוך מספר הלידות השנתי (מכיוון שלא כל אדם עם אוטיזם מוכר על ידי משרדי הממשלה השונים), מספר האנשים עם אוטיזם גדל משנה לשנה …

Continue reading

לפי משרד הבריאות, על אף שהנתונים הקיימים בישראל כיום לא מאפשרים לקבוע שיעור מדויק של מאובחנים חדשים מתוך מספר הלידות השנתי (מכיוון שלא כל אדם עם אוטיזם מוכר על ידי משרדי הממשלה השונים), מספר האנשים עם אוטיזם גדל משנה לשנה באופן עקבי. לפי מחקר שנערך בקופות החולים שיעור הילדים המאובחנים עם אוטיזם בישראל גדל בעשור האחרון ב169%. נכון לשנת 2018, אחד מכל 78 ילדים בישראל אובחן עם אוטיזם.

איפה מאבחנים אוטיזם

לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, אבחון אוטיזם נמצא בסל שירותי הבריאות. אבחון אוטיזם מתבצע במכונים להתפתחות הילד של קופות החולים, יש לפנות לרופא הילדים ולבקש הפניה למכון להתפתחות הילד או לפנות ישירות למכון. אבחון אוטיזם פרטי ניתן לבצע גם במספר מרכזי אבחון מקצועיים ומומלצים ביותר: המרכז לאבחון אוטיזם בב"ח אסף הרופא, מרכז אבחון בב"ח תל השומר, בית אחד (ת"א וכפר סבא).

איך מאבחנים אוטיזם

אבחון אוטיזם מתבצע לפי קריטריונים המופיעים ב-DSM-5 (שהוא ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי) ומתייחס לשני תחומים: א. תקשורת ואינטראקציה חברתית ב. תחומי עניין ודפוסי התנהגות מצומצמים וחזרתיים. האבחון כולל ראיון מקיף עם ההורים ותצפית התנהגותית ובמהלכו בוחנים היבטים רפואיים, תקשורתיים, חברתיים, קוגניטיביים, ותפקודיים של הילד .

קריטריונים לאבחון אוטיזם לפי DSM-V

A לקויות ממושכות בתקשורת החברתית ובאינטראקציה החברתית במגוון הקשרים, אשר אינו תוצאה של עיכוב התפתחותי כללי, ושמאופיין בשלושת הבאים:

  1.  לקות בהדדיות רגשית-חברתית; החל מיזימה חברתית אבנורמלית וחוסר יכולת לנהל שיחה הדדית, דרך שיתוף מופחת בתחומי עניין, רגשות וחוויות, עד כדי העדר מוחלט של יזימה של אינטראקציה חברתית.
  2. לקויות בשימוש בהתנהגויות תקשורת לא מילולית לצרכי אינטראקציה חברתית. החל מקשיי אינטגרציה בין תקשורת מילולית ובלתי מילולית, דרך קושי ליצור קשר עין ולהתבטא באמצעות מחוות ושפת גוף, או קושי להבין ולהשתמש בתקשורת לאמילולית, ועד כדי העדר מוחלט של הבעות פנים או מחוות.
  3.  לקות בפיתוח ושימור של קשרים חברתיים תואמי שלב התפתחותי )מעבר לקשר עם הורים ודמויות מטפלות(, החל מקשיים להתאים את ההתנהגות להקשרים חברתיים שונים, דרך קושי לחלוק פעילויות דמיון ומשחק במהלך יצירת קשר חברתי, ועד כדי התרשמות מהעדר מוחלט של עניין באנשים.

B דפוסי התנהגות, עניין, ופעילות צרים וחזרתיים, הבאים לידי ביטוי בלפחות שניים מהמאפיינים הבאים:

  1.  דיבור, תנועות מוטוריות, או שימוש בחפצים שהוא סטריאוטיפי וחזרתי (כמו למשל תנועות סטריאוטיפיות מוטוריות, אקולליה, שימוש חזרתי באובייקטים, או ביטויים אידיוסינקרטיים.
  2.  הצמדות מוגזמת לרוטינות, דפוסי התנהגות מילולית או בלתי מילולית שהם בעלי אופי טקסי, או התנגדות רבה לשינויים (למשל, טכסים מוטוריים, התעקשות על נתיב נסיעה או על מאכל מסוים, שאלות חזרתיות, או מצוקה רבה כתוצאה משינויים קטנים).
  3.  תחומי עניין מצומצמים ומקובעים שהם לא נורמליים באינטנסיביות או במוקד שלהם (למשל, היקשרות או עיסוק רב בחפצים מוזרים, תחומי עניין ממוקדים יתר על המידה או חזרתיים.)
  4.  יתר או תת תגובתיות לקלט חושי או ענייו מיוחד באספקטים הסנסוריים של הסביבה (כמו אי הענות לכאב/חום/קור, תגובה אברסיבית לקולות או טקסטורות מסוימים, הרחה או טעימה של חפצים, עניין רב באורות או באוביקטים מסתובבים).

C על הסימפטומים להתקיים בילדות המוקדמת (אף כי יתכן שלא יבואו לידי ביטוי מלא עד שהדרישות החברתיות יעלו על המשאבים המוגבלים).

D יחדיו, הסימפטומים מגבילים ופוגעים בתפקוד יומיומי.

מידת התמיכה הנדרשת:

הסווג לדרגות חומרה מחלק את רצף האוטיזם לפי היקף התמיכה לה הילדים זקוקים:  תמיכה מאוד משמעותית, תמיכה משמעותית, ותמיכה בלבד.

דרגת החומרה

א- תקשורת חברתית

ב. תחומי עניין מצומצמים והתנהגויות חברתיות

דרגה 3
דורש תמיכה משמעותית מאוד

חסרים חמורים במיומנויות התקשורת החברתית המילולית והלא-מילולית הגורמים להפרעה ניכרת בתפקוד.
יוזמה מצומצמת מאוד לאינטראקציות חברתיות ותגובה מינימאלית לפניות של אחרים. למשל אדם עם מעט מילים בדיבור ברור אשר לעיתים נדירות יוזם אינטראקציה, וכאשר יוזם, מבצע פניות לא רגילות לקבלת צרכים בלבד ומגיב רק לפניות חברתיות מאוד ישירות.

חוסר גמישות בהתנהגות, קושי קיצוני בהתמודדות עם שינוי או התנהגויות מצומצמות/חזרתיות אשר מפריעים מאוד לתפקוד בכל התחומים.
מצוקה/קושי בולטים בשינוי המיקוד או הפעילות.

דרגה 2
דורש תמיכה משמעותית

חוסרים בולטים בשימוש במיומנויות תקשורת חברתית מילוליות ולא מילוליות; הקשיים החברתיים בולטים גם כשיש תמיכה
יזימה מוגבלת של אינטראקציות חברתיות ותגובה מוגבלת ולא תקינה לפניות חברתיות מצד אחרים. למשל, אדם המדבר במשפטים פשוטים, אשר האינטראקציה שלו מוגבלת לתחומי עניין מוגבלים וצרים, ויש לו תקשורת לא-מילולית שאינה מותאמת (מוזרה) באופן בולט.

חוסר גמישות בהתנהגות, קושי בהתמודדות עם שינוי, או התנהגויות מצומצמות/חזרתיות אחרות המופיעות באופן תדיר מספיק שהן ברורות לצופה המזדמן ומפריעות לתפקוד במגוון הקשרים.מצוקה ו/או קושי בשינוי המיקוד או הפעילות.

דרגה 1
דורש תמיכה

ללא תמיכה, הקשיים החברתיים-תקשורתיים גורמים לליקויים בולטים.
קושי ביזימה של אינטראקציות חברתיות ומראה דוגמאות ברורות של תגובות לא טיפוסיות או לא מוצלחות לפניות חברתיות מצד אחרים.
ייתכן ונראה כבעל עניין מופחת באינטראקציות חברתיות.
לדוגמא, אדם שמסוגל לדבר במשפטים מלאים ובתקשורת, אבל השיח ההדדי (הלוך ושוב) שלו עם אחרים נכשל וניסיונותיו ליצור חברים הנם לא רגילים, מוזרים ולרוב לא מוצלחים.

הטקסים וההתנהגויות החזרתיות גורמים להפרעה בולטת בתפקוד בהקשר אחד או ביותר.
מתנגד לניסיונות של אחרים להפסיק את הפעילות הסטריאוטיפית או להסיט את הקשב מתחומי העניין המקובעים.

חלון הזדמנויות לטיפול

מחקרים רבים מראים כי השנים המוקדמות מהוות חלון הזדמנויות חשוב ביותר לטיפול בילדים עם אוטיזם בגיל הרך.  טיפולים המבוססים על ניתוח התנהגות, תכניות ABA כולל הדרכת הורים הניתנים בשנים אלו, לרוב משפרים את התפקוד של הילד עם האוטיזם. ככל שמקדימים טיפול ותמיכה מקצועיים בילד המצוי ברצף האוטיזם, כך צפוי שניתן יהיה להשפיע ולשפר באופן משמעותי את איכות החיים והמיומנויות החברתיות של הילד ולמקסם את יכולתו להשתלב בסביבה ואת רמת התפקוד שלו.

איך נלמד את הילד לשחק Play and playfulness

יולי 28, 2021
sharon arbel

למשחק יש תפקיד מפתח בכל קשור להתפתחות הילד, זה נכון עבור ילדים בעלי התפתחות תקינה ואינו שונה גם עבור ילדים עם אוטיזם. אחת התפיסות השגויות לגבי תכניות ABA קשורה לנושא המשחק, או להיעדר המשחק ושימוש בטכניקות למידה נוקשות ומובנות במסגרת …

Continue reading

למשחק יש תפקיד מפתח בכל קשור להתפתחות הילד, זה נכון עבור ילדים בעלי התפתחות תקינה ואינו שונה גם עבור ילדים עם אוטיזם. אחת התפיסות השגויות לגבי תכניות ABA קשורה לנושא המשחק, או להיעדר המשחק ושימוש בטכניקות למידה נוקשות ומובנות במסגרת הטיפול. לשמחתנו, תכניות ABA כיום כוללות שימוש באסטרטגיות למידה מגוונות וגמישות ומאפשרות הקנייה של מיומנויות משחק ואפילו למידה טבעית ומזדמנת של מיומנויות נוספות דרך משחקים שהילד אוהב.

תרומתו של המשחק להתפתחות הילד

למשחק יש תרומה ניכרת לתהליך ההתפתחות התקינה בקרב ילדים, הן בהיבט הקוגניטיבי, כאשר במהלך משחק  הילד נחשף ולומד תכנים ומיומנויות רבות, והן בפיתוח דמיון ויצירתיות. בהיבט הרגשי המשחק תורם לפיתוח תחושת ערך עצמי ומסוגלות, באמצעות משחקי הדמיון הילד מגלה שלא תמיד רגשותיו ומחשבותיו זהות לרגשות חבריו. על פי תגובות חבריו הוא לומד שיש תגובות רגשיות שונות, בכך המשחק תורם לשיפור מיומנויות חברתיות ומהווה הזדמנות לתרגול אינטראקציה חברתית עם בני הגיל. למשחק יש גם תרומה להתפתחות המוטורית, באמצעותו הילד מתרגל מיומנויות גופניות, חוזר על פעולה מסוימת מספר פעמים וכך מפתח שליטה מוטורית טובה באברי הגוף ואת התיאום ביניהם. למשחק תרומה גם לפיתוח השפה, כאשר במהלך משחק ילדים עושים שימוש בתקשורת ישירה, מלל וג'סטות

הידעת?! האדם הוא אחד היונקים היחידים הממשיכים לשחק כל ימי חייהם!

משחק וילדים עם אוטיזם

למשחק יש ערך מוסף בכל הנוגע לילדים עם צרכים מיוחדים ולילדים בעלי אבחון של אוטיזם בפרט. המסוגלות למשחק עם עמיתים מהווה כלי ללמידת כללים חברתיים ומפחיתה בידוד חברתי. משחק הנו גורם חשוב גם בתכניות שילוב לילדים עם אוטיזם והוא מקדם את ההשתלבות בין ילדים בהתפתחות תקינה. משחק תורם לפיתוח תחומי עניין תואמי גיל ומהווה כלי יעיל להכללת מיומנויות שנרכשו במסגרת הטיפול בילד המיוחד, למשל מיומנויות שפה, מיומנויות מוטוריות שניתן ליישם תוך כדי משחק עם האחר. מחקרים מראים כי הקניית מיומנות פנאי של העסקה עצמית פונקציונאלית לילדים עם אוטיזם מפחיתה בעיות התנהגות והתנהגויות גרייה עצמית

מאפיינים של משחק

אם נתבונן במשחק בקרב ילדים בהתפתחות תקינה סביר להניח שנראה ילד אשר מונע פנימית  ומצטרף בטבעיות למשחק הכולל אינטראקציות חברתיות. משחק של ילדים בהתפתחות תקינה עשיר בדמיון ויצירתיות וכולל הבעה של אמוציות באמצעות העמדת פנים ו"כאילו". לא פחות חשוב,  המשחק מאופיין בהתנהלות עצמאית ויוזמה של הילד

לעתים רבות נראה דפוס שונה של משחק אצל ילדים עם קשיי תקשורת ועיכובים התפתחותיים. ייתכנו מאפיינים כגון חוסר רצון לשחק או מוטיבציה נמוכה, חזרתיות, העדר סימני דמיון, העדר הדדיות ויחסי גומלין במשחק מול האחר, קושי לשמר את האינטראקציה החברתית, העדר יוזמות של פנייה או תגובה לאחר, מעורבות בפעילויות לא פונקציונאליות במהלך המשחק וקושי בתכנון

לומדים לשחק

אף על מחקרים המראים כי לילדים עם אוטיזם יש קשיים ביחס לשימוש בצעצועים ובאינטראקציה עם האחר במהלך המשחק וכי ליקויים בהעמדת פנים ובשימוש בדמיון משפיעים על יכולתם להיות מעורבים במשחק, הבשורות הטובות הן שיש מה לעשות

משחק הוא בעצם מיומנות מפתח והיכולת לשחק (Play) ולהיות משחקי   (playfulness) הן מיומנויות הניתנות ללימוד ולשכלול.

על מנת לשחק, ילד צריך קודם כל להרגיש את הרצון ו/או הצורך להיות מעורב במשחק. לכל ילד ישנו סגנון משחק ייחודי משלו, אשר קשור למאפיינים אישיותיים ותכונות אופי אינדיבידואליות כגון גיל, מין, תחומי ענייו ואף מאפיינים הקשורים בסביבה ובמשפחה. במסגרת תכנית ABA אפשר לשפר ולהקנות מיומנויות משחק לילדים שמתקשים או לא יודעים כיצד לשחק.

  • נבדוק באיזה שלב התפתחותי נמצא הילד מבחינת מיומנויות המשחק שהוא מפגין
  • נדע איך מצופה מילדים בשלב זה לשחק
  • נפרק את כישורי המשחק שאנו רוצים להקנות לילד לתת מטרות ומיומנויות אופרטיביות להקנייה
  • נתחיל לשחק וללמד בהתאם למטרות שהגדרנו

לדוגמא..

בין גיל שנתיים לשלוש שנים מרבית הילדים נמצאים בשלב הראשון של התפתחות המשחק. משלב זה בשלב זה הילד משחק לבדו ומשחקיו פשוטים וקרובים לחוויות היומיומיות השגרתיות. במהלך המשחק הילד אינו יוצר אינטראקציה עם ילדים אחרים, אלה נהנה מכך שהוא נצפה ע"י מבוגרים המתרשמים ממנו.

מילד הנמצא בשלב זה ניתן לצפות:

  • לדעת כיצד לתפעל צעצועים "חינוכיים" סטנדרטים כמו סורטר, צעצועים מתברגים, השחלת טבעות וכו'.
  • לדעת לשחק במשחקים "מסורתיים" יותר כמו בובות, מכוניות, בנייה בקוביות, זריקת כדור וכדומה: נצפה מהילד להשתמש בהם הן למשחק  מעשי (לתפעל אותם בדרך בה נועדו לתפעול, לדוג- להרים ולחבק בובה, להסיע מכונית, לבנות מגדל מקוביות, לזרוק כדור לאמא)  והן במשחקי "כאילו" פשוטים (לתת לבובה לאכול, לבנות מנוף מקוביות ולהעמיס מטען של קוביות על האוטו) .
  • נצפה מהילד לשחק לבד אך בנוכחות מבוגר משמעותי/מחזק
  • לשחק בצורה פונקציונאלית וללא גרייה עצמית
  • להתמיד במשחק למשך זמן קצר בלבד (1-2 דקות)
  • לא חייב להשתמש במלל (יכול לעשות קולות מתאימים או לשחק בשקט)

מה שנשאר לנו הוא להגדיר אילו מטרות ומיומנויות נרצה להקנות לילד, לבנות את התכנית המתאימה לגילו ולתחומי העניין שלו ו.. להתחיל לשחק!

הידעת? היכולת לשחק ולהיות "משחקי" היא מיומנות הניתנת ללימוד ולשכלול.

 

 

מה עושה מנתחת התנהגות

יולי 28, 2021
sharon arbel

הגישה ההתנהגותית נולדה לפני כמאה שנים, כבר אז גילו שהדרך הטובה ביותר להבין אנשים היא פשוט להסתכל על ההתנהגות שלהם: הדברים שהם עושים ואומרים. נקודת מבט זו הובילה חוקרים ברחבי העולם לחקור התנהגות, כשהתגלית המרכזית הייתה:  האירועים המתרחשים בעקבות ההתנהגות …

Continue reading

הגישה ההתנהגותית נולדה לפני כמאה שנים, כבר אז גילו שהדרך הטובה ביותר להבין אנשים היא פשוט להסתכל על ההתנהגות שלהם: הדברים שהם עושים ואומרים. נקודת מבט זו הובילה חוקרים ברחבי העולם לחקור התנהגות, כשהתגלית המרכזית הייתה:  האירועים המתרחשים בעקבות ההתנהגות שלנו ישפיעו על הסבירות שההתנהגות תתרחש שוב בעתיד. מאז ועד היום פועלים ברחבי העולם וגם בישראל עשרות אלפי מנתחי התנהגות העושים שימוש בהבנה הייחודית הזו במטרה ליצור שינוי, לקדם ולסייע לאנשים, למשפחות, לקהילות וארגונים

מה זה מנתחת התנהגות

מנתחי התנהגות עובדים קשה על מנת לקדם שינוי חיובי בסביבה ובחיי המטופלים. אנחנו עושים את זה באמצעות ארגז הכלים המקצועי שלנו, שמאפשר לנו לזהות ולהבין את הקשר בין ההתנהגות לבין הגורמים  המשמרים אותה באמצעות תצפיות והערכות.  אנחנו עושים שימוש בהבנה הייחודית הזו על מנת ליצור את חבילת הטיפול המתאימה ביותר לכל מטופל ומטופלת

תפקיד מנתחת התנהגות

רוב אנשי המקצוע שפועלים כיום בישראל בתחום ניתוח התנהגות נותנים שירות בכמה תחומים עיקריים, ביניהם הנחיית תכניות טיפול ביתיות, הנחיית שילוב, עבודה במסגרות של משרד החינוך, הדרכת הורים. ניתן למצוא גם מנתחי/ות התנהגות אשר עוסקים בנישות ספציפיות כגון ייעוץ שינה, קשיי גמילה, הנחיית קבוצות חברתיות ועוד.

חשוב לדעת! מומלץ לבחור מנתחת התנהגות מומחית בתחום השירות הספציפי אותו אתם מבקשים

אם למשל הילד/ה אובחן עם אוטיזם ורוצים לטפל בו באמצעות תכנית ביתית בגישה התנהגותית כדאי לפנות  למנתחת התנהגות שעוסקת בהנחיית תכניות טיפול ביתיות ו/או שילוב במסגרת החינוכית. חשוב גם לוודא כי היא מנוסה בקידום ילדים בגילאי הילד שלכם

מנתחת התנהגות לילדים

מנתחת התנהגות שעובדת עם ילדים, ועם ילדים בעלי צרכים מיוחדים בפרט, צריכה קודם כל לראות את הילד כילד. להכיר את ההעדפות שלו, לדעת מה גורם לו לחייך, ללמד את החוזקות שלו וגם את הקשיים. מנתחת התנהגות לילדים צריכה להכיר את שלבי ההתפתחות התקינה החל מלידה ועד בגרות, ולהכיר שיבושים ועיכובים התפתחותיים שעשויים לאפיין ילדים עם צרכים מיוחדים ולהתבונן בילד בכל סביבות החיים הרלוונטיות, על מנת להבין מה חשוב לו ומה חשוב למשפחה שלו

הנחייה של תכניות טיפול ושילוב לילדים עם צרכים מיוחדים כוללת כמה דברים שבאמצעותם מנתחת ההתנהגות מובילה שינוי חיובי בחיי המטופל ומשפחתו 

התאמה אישית של הטיפול התאמת חליפה טיפולית אישית לכל מטופל, כל תכנית טיפול שונה מהאחרת ומותאמת לצרכי האינדיבידואל והסביבה

חיבור לשטח– עיקר העבודה מתבצעת בשטח! ולא במשרד. כחלק מהעבודה נכללים ביקורים בתדירות הנדרשת לסביבת הטיפול לצרכי ליווי, תצפיות הדרכה וייעוץ.

מדידת התקדמות ונתונים– נבנית תכנית טיפול אופרטיבית בהתאם לממצאי ההערכה וצרכי הילד ומשפחתו. נערכים תצפיות, הערכות ואיסוף נתונים לזיהוי מוקדי הקושי והתנהגויות המטרה, כולל בקרה שוטפת על התכנית ומדידת נתוני התקדמות, פתרון בעיות וקשיים ביישום התכנית, הנחיה והובלת התכנית מנקודת התחלה לנקודת הסיום הרצויה בהתאם למטרות

גיוס והכשרת צוות– סיוע בגיוס, הכשרה והנחייה שוטפת של צוותים טיפולים ו/או דמויות משמעותיות בסביבת הטיפול כיצד ליישם בצורה אפקטיבית את תכנית

עבודה משותפת עם כל הגורמים בסביבת הטיפול– מטפלים ואנשי צוות, הורים ובני משפחה, גורמים מקצועיים ו/או מטפלים פרה-רפואיים המעורבים בטיפול בילד/ה

תכנית ABA-איך מתחילים?

יולי 27, 2021
sharon arbel

בשנים האחרונות גובר הביקוש לתכניות ABA, מדובר בתכניות המבוססות על ניתוח התנהגות יישומי, גישה קלינית מדעית העוסקת באנשים ובמחקר המדעי של ההתנהגות האנושית ודפוסי למידה. תכניות רבות בארץ ובעולם מתמקדות בקידום ילדים בעלי צרכים מיוחדים ו/או בעלי אבחון אוטיזם באמצעות …

Continue reading

בשנים האחרונות גובר הביקוש לתכניות ABA, מדובר בתכניות המבוססות על ניתוח התנהגות יישומי, גישה קלינית מדעית העוסקת באנשים ובמחקר המדעי של ההתנהגות האנושית ודפוסי למידה. תכניות רבות בארץ ובעולם מתמקדות בקידום ילדים בעלי צרכים מיוחדים ו/או בעלי אבחון אוטיזם באמצעות טיפול ביתי ושילוב במסגרת החינוכית. טיפולים אלה הנם מהנחקרים ביותר והוכחו כאפקטיביים בתחומים רבים ועם אוכלוסיות מגוונות. איך מקימים תכנית ביתית? הקמת תכנית ביתית או תוכנית שילוב מתבצעות ביחד עם מנתח/ת ההתנהגות, בתהליך הדרגתי הכולל כמה צעדים פשוטים, ביניהם איסוף מידע לגבי המטופל/ת, הגדרת מטרות ובניית תכנית ראשונית, גיוס והכשרת צוות, בניית קשר עם המטופל/ת ותחילת עבודה שוטפת של הצוות המטפל

הכרות עם המטופל/ת

ראשית, מתבצע תהליך של איסוף מידע ע"י מנתחת ההתנהגות לצורך הכרות ראשונית עם הילד/ה המטופל/ת. איסוף המידע מתבצע באמצעות קריאת דו"חות של אנשי מקצוע המטפלים/טיפלו בילד בעבר, סיכומי אבחונים והיסטוריה רפואית, חינוכית ו/או טיפולית רלוונטית. לעתים יתבקשו ההורים למלא שאלון הורים. תצפיות במסגרת הביתית ו/או חינוכית ייערכו לפי הצורך

בחירת סביבות הטיפול

תכנית ביתית או שילוב במסגרת החינוכית? ואולי יש צורך בשניהם? ילדים עם עיכובים התפתחותיים וקשיי תקשורת יכולים להיתרם מתכנית ביתית הממוקדת בלמידה פרטנית ע"י תרפיסטיות המבקרות באופן קבוע בבית המשפחה ועובדות עם הילד/ה לפי תכנית מסודרת, עם אביזרים וחומרי לימוד מותאמים. העבודה בסביבה הביתית והמוכרת מקנה לילד/ה תחושת ביטחון ומאפשרת למידה מיטבית והקניית מיומנויות שפתיות, חברתיות, קוגניטיביות וכישורי חיים בהתאם לפרופיל האישי ולצרכיו של הילד/ה. התכנית הביתית מיועדת לצמצם פערים התפתחותיים ולהקנות כישורים, מיומנויות ותכנים המשפרים את תפקודו ומקדמים את השתלבותו של הילד/ה בבית ובמסגרת החינוכית. ילדים אחרים זקוקים לתכנית טיפול הכוללת שילוב במסגרת החינוכית ממוקדת בהקניית מיומנויות וכישורים חברתיים ותקשורתיים הרלוונטיים להשתלבות מיטבית במסגרת החינוכית, כולל הכללת הנלמד בתכנית הביתית לסביבת השילוב, עבודה עם בני הגיל ועם הצוות החינוכי. הלמידה בשילוב לרוב תהיה טבעית ומזדמנת, תוך כדי השתלבות הילד בסדר היום הרגיל של המסגרת וקבלת סיוע פרטני ממשלבת לפי הצורך

בניית תכנית ראשונית

בתום תהליך הכרות עם הילד/ה ועל סמך המידע שנאסף נבנית תכנית טיפול ראשונית הכוללת מטרות עבודה ראשוניות, התמקדות בהקניית מיומנויות החסרות לילד/ה ובחיזוק ושכלול מיומנויות קיימות.  תכנית הטיפול תותאם בהדרגה לצרכיו המשתנים ולגילו של הילד/ה, תוך כדי תהליך העבודה השוטף 

במקביל להגדרת המטרות הטיפוליות יש צורך בקבלת מספר החלטות ביחס לתכנית: מהו היקף הטיפול הרצוי (כמה ימים? כמה שעות?), מהי סביבת הטיפול המומלצת לקידום אופטימלי של הילד (בית? מסגרת חינוכית? גם וגם?), כמה אנשי צוות/תרפיסטיות יש צורך לגייס לתכנית? (1? 2-3?).  ההחלטות מתקבלות ע"י ההורים ביחד עם מנתח/ת ההתנהגות  

גיוס והכשרת צוות

גיוס והכשרת תרפיסטים/יות בתכנית ביתית מתבצעים ע"י מנתח/ת ההתנהגות המנחה את התכנית. בתום גיוס הצוות נערכות מספר פגישות הדרכה משותפות לצוות ולהורים לפני תחילת הטיפול בנושאים הרלוונטיים לטיפול. כגון: הכרות עם מאפייני הלקות, הכרות אישית עם הילד ועולמו, הכרות עם הגישה ההתנהגותית וטכניקות למידה, הסבר לגבי התכנית הספציפית של הילד וכיצד ליישם בפועל ועוד. הדרכות שוטפות ניתנות לאחר תחילת הטיפול, באמצעות תצפיות ומשובים של מנתחת ההתנהגות בסביבות השונות.  בנוסף, ישיבות צוות מתקיימות באופן קבוע בבית המשפחה, בנוכחות אחד ההורים לפחות וכל הצוות המטפל. תדירות וזמני הישיבות קבועים לאורך השנה, ונקבעים בהתאם להיקף התכנית 

בניית קשר עם המטופל/ת

טרם תחילת טיפול בסביבות השונות נפגיש בין התרפיסטיות לבין הילד/ה, על מנת לבנות קשר קרוב, חיובי ומחזק. מספר פגישות ההכרות משתנה בין ילד לילד בהתאם לצורך. רצוי להתחיל בתהליך הטיפולי רק לאחר ביסוס קשר קרוב בין התרפיסטיות לילד/ה.   איך יודעים שנבנה קשר קרוב? כשהילד/ה שמח לפגוש את הצוות! אז ניתן לצאת לדרך ולהתחיל בטיפול השוטף בהתאם לתכנית 

?מה עוד חשוב

  • מעורבות ההורים בטיפול הנה קריטית: השאיפה היא, כי לאורך הזמן ההורים יהיו בקיאים במטרות הטיפול הספציפיות של הילד/ה ובאמצעים לקידומו/ה, יהיו נוכחים באופן קבוע בישיבות הצוות, ישמרו על קשר שוטף עם מנתח/ת ההתנהגות לצרכי עדכון והתייעצות ויתנהלו עם הילד בהלימה לתכנית הטיפולית. הדרכות הורים ניתנות בישיבות הצוות ו/או בנפרד, לפי הצורך.
  • במידה וישנם אנשי מקצוע נוספים המטפלים בילד/ה (למשל קלינאית תקשורת או מרפאה בעיסוק) מומלץ לקשר אותם למנתח/ת ההתנהגות לשם ביסוס שיתוף פעולה מקצועי בהמשך.
  • תיאום ציפיות לגבי הטיפול: הקמת מערך של תכנית טיפול ביתית ושילוב הנו תהליך מורכב העלול לקחת זמן וכולל גורמים משפיעים רבים, חלקם לא בשליטתנו: הכשרת צוות לעבודה נכונה, תהליך היכרות עם הילדה והתאמת התכנית האישית, היכולות הראשוניות אותן מביא/ה הילד/ה לטיפול, הסתגלות למערך הטיפול ועוד. חשוב להבין כי יש להתאזר בסבלנות והתוכנית אינה מוקמת מהיום למחר. לעתים נדרש חודש עד חודשיים עד אשר התכנית נכנסת לשגרה ופועלת כהלכה. ולכן, מומלץ להשקיע בהקמת תכנית ביתית בהנחה והתכנית עתידה להימשך לאורך זמן באותה המתכונת.

בהצלחה!

לימודי ניתוח התנהגות בישראל

מאי 11, 2017
sharon arbel

בשנים האחרונות גוברת ההתעניינות בלימודי ניתוח התנהגות בישראל. לא פעם אני מקבלת פניות במייל ובקשות להתייעצות בנושא ועולה השאלה: מה מומלץ? רגע לפני ההחלטה להתחיל בלימודי ניתוח התנהגות כדאי לשאול מה זה מנתחת התנהגות? מה תפקיד מנתח ההתנהגות? במידה והתחברת …

Continue reading

בשנים האחרונות גוברת ההתעניינות בלימודי ניתוח התנהגות בישראל. לא פעם אני מקבלת פניות במייל ובקשות להתייעצות בנושא ועולה השאלה: מה מומלץ?

רגע לפני ההחלטה להתחיל בלימודי ניתוח התנהגות כדאי לשאול מה זה מנתחת התנהגות? מה תפקיד מנתח ההתנהגות? במידה והתחברת לתפקיד והוא נשמע לך מעניין אפשר בהחלט לדבר על לימודי ניתוח התנהגות.

בישראל קיימות כיום מגוון תכניות הכשרה אקדמיות המציעות לימודי תעודה בניתוח התנהגות. חשוב לדעת כי התכניות המופיעות באתר הארגון הישראלי למנתחי התנהגות מוסמכים הנן תכניות לימוד שקיבלו אישור מABAIת הגוף הבינלאומי האחראי על אקרדיטציה לתכניות ניתוח ההתנהגות. במקביל, ישנם גם מספר מרכזי לימוד פרטיים המציעים קורסים קצרים יותר ללימודי התחום אולם אין מדובר בלימודי הסמכה כמנתחי התנהגות אלא בקורסים לתרפיסטים התנהגותיים. בנוסף, לאחרונה נפתח תואר שני ניתוח התנהגות, הראשון מסוגו בישראל במכללה האקדמית כנרת. מאחר ומדובר בתחום חדש וצומח בישראל, ההבדלים בין מסלולי הלימוד במוסדות השונים לא תמיד ברורים למתעניינים/ות:

אז מה כדאי ללמד בתחום?
איך מחליטים באיזו תכנית לבחור?
מה עושים לאחר הלימודים? האם יש עבודה בתחום?
ומה בנוגע למבחן ההסמכה? האם יש הבדל בין מנתח התנהגות למנתח התנהגות מוסמך?

בואו נעשה קצת סדר.

ניתוח התנהגות: מה כדאי ללמד בתחום?

קיימים כמה ההבדלים בין התכניות השונות בתחום: אחת מהאפשרויות ללמד ניתוח התנהגות בישראל כרוכה בהרשמה ללימודי תעודה באחת מתכניות ההכשרה המתקיימות במוסדות אקדמיים מוכרים: אוניברסיטאות ומכללות. מדובר בלימודי תעודה האורכים לרוב כשנתיים וכוללים את כל המאפיינים של לימודי תעודה במוסד אקדמי, כולל עמידה בדרישות וחובות אקדמיות, היקף רב של החומר הנלמד, בחינות והגשת עבודות, התנסות מעשית וכמובן- עלויות המאפיינות לימודים במוסד אקדמי. בשונה, קיימת אפשרות להירשם לקורס ABA באחד ממרכזי הלימוד הפרטיים בישראל. מדובר בקורסים קצרים וממוקדים הכוללים "טעימה" מעולם התוכן של ניתוח התנהגות יישומי והם לרוב קצרים יותר ופשוטים יותר מבחינת היקפם ורמת הדרישות. גם המחיר בהתאם. סיום קורס שכזה לרוב מקנה ידע תיאורטי ו/או מעשי בסיסי אודות עקרונות הגישה והטיפול ההתנהגותי.

ומה אני ממליצה? למי שמגיע מהשטח, וכבר נחשף לתחום והתנסה במידה כזו או אחרת בעבודה בתכנית טיפול התנהגותית ומעוניין להתפתח בתחום – אמליץ לבחור בלימודים מקיפים יותר (לימודי תעודה במוסד אקדמי מוכר), לימודים אלה מהווים את הבסיס לעבודה כמנתח/ת התנהגות בהמשך. מאידך, למי שמגלה עניין בתחום, אך לא נחשף אליו בפועל, ללא ניסיון קודם משמעותי בתכנית התנהגותית אני בהחלט ממליצה להירשם תחילה לאחד הקורסים הקצרים, לרכוש ידע בסיסי והכרות עם הגישה הטיפולית- מה שיאפשר לו/לה בסיס מושכל יותר לקבלת החלטה האם להשקיע בלימודים משמעותיים של התחום בהמשך.

ומה עוד חשוב בעיני?

ניסיון בשטח!

מתעניין/ת בלימודים בתחום? נהדר! לימודי ניתוח התנהגות אכן מעניינים, מעשירים ומאפשרים עיסוק במקצוע מספק ומתגמל. אבל- לא משנה האם בכוונתך להירשם ללימודי תעודה אקדמיים או לקורס קצר- הניסיון המעשי בשטח מהווה את אחד הבסיסים החיוניים ביותר להבנה ועיסוק במקצוע זה. שיטוט קצר ברשת יעלה מגוון לוחות אינטרנטיים הכוללים מודעות דרושים לאיתור תרפיסטים/מטפלים התנהגותיים, הן בתכניות טיפול ביתיות/פרטיות והן במסגרות ציבוריות כגון גני תקשורת, אלוטף, הוסטלים ומרכזי תעסוקה ועוד. העבודה המעשית בשטח בתור תרפיסט/ית תחת הנחייה של מנתח/ת התנהגות תאפשר לך לטעום, להתחבר ולהבין האם זו הבחירה הנכונה עבורך. בנוסף, החומר הנלמד במסגרת לימודי ניתוח התנהגות יהיה ברור הרבה יותר למי שמתנסה בעבודה בשטח לפני או במקביל ללימודיו.

הידעת?!…

רבים ממנתחי/ות ההתנהגות בישראל הגיעו לתחום במקרה.. כך גם אני. דרך מודעת דרושים במסגרת חיפוש אחר עבודה מעניינת. באנו-ניסינו- אהבנו ונשארנו לתמיד. ואז החלטנו להשקיע בהמשך התפתחותנו המקצועית. לא היינו יכולים לעשות את העבודה שאנו עושים כיום בצורה מספיק מקצועית ורגישה ללא התנסות קודמת ומשמעותית כתרפיסטים ומשלבים בתכניות הטיפול ההתנהגותיות.

ועכשיו בקיצור:

אם אין לך ניסיון קודם אני ממליצה להשתלב בעבודה בתחום כתרפיסט/ית. בתכנית טיפול התנהגותית בהנחיית מנתח/ת התנהגות. במקביל, ניתן להירשם לקורס קצר בגישה ההתנהגותית.

התנסית? התחברת? שוקל/ת להפוך את העבודה שלך למקצוע? אני ממליצה להירשם ללימודי ניתוח התנהגות במוסד אקדמי מוכר ולהתמקצע בתחום.

"…remember: you learn something once-and it's yours for life. but first you have to become.."

ניתוח התנהגות: איך יודעים באיזו תכנית לבחור?

כאשר מדובר בבחירת קורס קצר וממוקד ללמידת הגישה ההתנהגותית מומלץ להיכנס לאתרי האינטרנט של מרכזי הלימוד הפרטיים ולעיין בתכנית הקורסים, אורכם, היקפם ועלותם. כאמור, כל המידע זמין ברשת.

הבחירה בלימודי תעודה באחד מהמוסדות האקדמיים לרוב תהיה כרוכה בהתלבטויות נוספות, הן בשל משך הלימודים (מספר שנים) והן בשל מידת המחויבות לעמידה בדרישות האקדמיות ושכר הלימוד. טרם קבלת ההחלטה לאיזו תכנית הכשרה להירשם, מומלץ בחום לעמוד על ההבדלים בין תכניות הלימוד השונות, לשם כך כדאי לקרוא את המידע המפורט באתר מנת"ה (הארגון הישראלי למנתחי התנהגות מוסמכים) בקישור הבא: לימודי ניתוח התנהגות: מורה דרך למתלבטים/ות!

בנוסף, מומלץ כמובן להיכנס ולהתרשם מאתר האינטרנט של כל תכנית אקדמית, להגיע ליום פתוח ולקבל את כל המידע הרלוונטי. בנוסף, ניתן ליצור קשר ולהתייעץ עם סטודנטים בהווה ו/או מנתחי/ות התנהגות בוגרי אחת מתכניות ההכשרה באמצעות העלאת שאלה באחת מקבוצות ניתוח התנהגות בפייסבוק, למשל: ניתוח התנהגות יישומי בישראל

מה קורה אחרי הלימודים? יש עבודה בתחום הזה?..

התשובה לכך מאד פשוטה: כן. יש הרבה עבודה בתחום. באופן אישי אני יכולה לומר, שלתחושתי יש עדיין יותר ביקוש למנתחי/ות התנהגות בישראל מאשר היצע. כנ"ל לגבי תרפיסטים/ות/מטפלים התנהגותיים. ישנה עליה במספר המסגרות הטיפוליות-חינוכיות הכוללות מנתחי התנהגות, עלייה במספר האבחונים ובמודעות לטיפול ההתנהגותי.

יחד עם זאת, חשוב לזכור: על מנת לבנות לך קריירה מספקת כמנתח/ת התנהגות יהיה עליך לעשות בחירות נכונות ולהשקיע זמן וחשיבה בבניית דרכך המקצועית, החל מרגע סיום הלימודים (ואף במהלכם) וגם בהמשך הדרך. אבל זה כמו בכל מקצוע אחר…גם רומא לא נבנתה ביום אחד.

טיפים לשילוב ילד עם ASD

ינואר 12, 2017
sharon arbel

איש חכם אמר פעם "את כל מה שאני צריך לדעת כבר למדתי בגן".. קראו לו רוברט פולגום, והוא כנראה צדק. בין אם הנך הורה אשר קיבל החלטה לשלב את ילדו במערכת החינוך ולגייס לשם כך מנחה וצוות משלבות, ובין אם הנך …

Continue reading

איש חכם אמר פעם "את כל מה שאני צריך לדעת כבר למדתי בגן".. קראו לו רוברט פולגום, והוא כנראה צדק.

בין אם הנך הורה אשר קיבל החלטה לשלב את ילדו במערכת החינוך ולגייס לשם כך מנחה וצוות משלבות, ובין אם הנך משלב/ת או מנתח/ת התנהגות שתפקידו להנחות תכנית שילוב לילד עם קשיי תקשורת, הנה כמה נקודות למחשבה..

טיפים לשילוב בגן הילדים:

מלאכת הנחיית השילוב בגן הילדים היא מרתקת, מספקת ומאתגרת כאחד: הזמן קצר, המלאכה מרובה, המשלבת מבולבלת, הגננת מתבוננת, ההורים בציפייה והילד המשולב? מה יהיה עם הילד?…

מנתחת ההתנהגות מנצחת על כל התזמורת המופלאה הזו… קבלו כמה עצות שימושיות שיעזרו לכם/ן ולילד לנצח.

  • חוקי הרכוש של ילדים: שננו לעצמכם/ן היטב את "חוקי הרכוש" של הילדים.

זכרו כי הילד המשולב הוא קודם כל ילד. ולכן- אין צורך להחמיר איתו! מותר לו לפעמים גם כן לחטוף, לפרק, לבכות, להרביץ ואפילו לקבל מכה מילד אחר.. במסגרת השילוב אנו אמנם בוחנים אותו בזכוכית מגדלת במטרה לסייע לו להשתלב, אך רצוי מדי פעם להתבונן גם על שאר הילדים אשר סביבו בכדי להבין איך ילדים מתנהגים, לטוב ולרע ולאפשר גם לו להיות כשאר הילדים.

  •  התאימו את תכנית השילוב של הילד לסביבת הגן: לא רק צרכי הילד אלא גם צרכי המערכת

חשוב לוודא כי גם המטרות בתכנית השילוב של הילד וגם אופן העבודה וההנחיות הניתנות למשלבות – כל אלה מותאמים לא רק לפרופיל האישי של הילד ולקשייו אלא גם לסביבת הגן: לסדר היום, האופן שבו הגן מתנהל והעדפות הגננת. לעתים נעדיף אפילו לוותר על הקניית מיומנות ספציפית לילד בסביבת הגן למרות שזה הצורך שלו- ובמקום זה ללמד את המיומנות בסביבת הבית. כדאי לשאוף לכך שמרבית המטרות הפרטניות בתכנית השילוב של הילד יתאימו לא רק לצרכיו ולקשייו אלא גם לנעשה בגן.

  •  עבודה פרטנית בסביבת הגן: למידה בקבוצה קטנה

במידה ובכל זאת עולה צורך לעבודה פרטנית עם הילד המשולב בסביבת הגן, לשם הקניית מיומנויות חברתיות שאינן מתאימות להקניה בסביבה הביתית, כדאי לכוון ללמידה בקבוצה קטנה: נרצה לשאוף ללמד את הילד להשתלב במסגרת למידה קבוצתית ולא ירק יחידנית, מעבר ממצבי למידה "אחד על אחד" בסביבה סטרילית ללמידה בקבוצה בגן. בין אם דרך משחק מובנה עם עוד חבר בהדרכת המשלבת ובין אם בקבוצה של 2-3 ילדים נוספים. כדאי להקדיש מחשבה לבחירת ילדים מתאימים לקבוצה, בחירת הפעילות המתאימה לצורך הקניית המיומנות הנבחרת, מתן סיוע מתאים ועידוד מקסימום אינטראקציה בין הילדים במהלך הפעילות.

  •  תווך ממבוגר מול התנהלות עצמאית של הילד: לא לשכוח לאזן בין השניים

כמובן שכולנו נמצאים בגן על מנת לסייע לילד/ה המשולב ולקדם את השתלבותו בסביבת הגן. נרצה לתת סיוע, עזרה ותמיכה במקומות שבהם לילד יש צורך בכך, אך לא פחות חשוב להיות מודעים לכך שסיוע עשוי ליצור תלות, ולכן נבחן בכל עת כיצד ניתן להדהות/להסיר אותו ברגע שאפשר על מנת לעודד עצמאות.

  •  למידה באמצעות המשלבת או למידה מהגננת: לא לשכוח לאזן בין השניים

המשלבות תהפוכנה עם הזמן לנשות מקצוע מיומנות בשילוב ותפתחנה הבנה מעמיקה לגבי מהות הלקות ודרכי הסיוע. יחד עם זאת, חשוב לאפשר לילד המשולב ללמוד מהסביבה ומהגננת בגן ולא רק מהמשלבות..

  • למידה מתוך הצלחות או למידה מטעויות: גם ההתנסות חשובה

הסיוע לילד המשולב צריך להינתן בחכמה. חשוב  שהילד המשולב יחווה הצלחות, ייהנה מהשהות בגן ומקשר חיובי עם בני גילו. לא פחות חשוב-  שיוכל לחוות  ולהתנסות בגן ככל יכולתו. אין מה לפחד מהתנסות בחוויות שליליות ולמידה מטעויות – גם התנסויות כאלה חשובות להתפתחות התקינה!

ולא פחות חשוב- מומלץ להיעזר באיש מקצוע ולפנות למנתח/ת התנהגות המתמחה בהנחיית תכניות שילוב. תפקיד מנתח התנהגות בהובלת השילוב הנו קריטי!

איסוף נתונים בטיפול ההתנהגותי

ינואר 12, 2017
sharon arbel

כמנתחי/ות התנהגות, אנו מתמקדים בהתנהגות כמוקד לשינוי ומבצעים ניתוח של הקשרים הקיימים בין הסביבה להתנהגות. על בסיס ממצאי הניתוח הללו אנו בונים תכנית התערבות במטרה לקדם את המטופל/ת. התהליך כולל שימוש בפרוצדורות ברורות אשר מחייבות איסוף נתונים שיטתי. ומה בנוגע …

Continue reading

כמנתחי/ות התנהגות, אנו מתמקדים בהתנהגות כמוקד לשינוי ומבצעים ניתוח של הקשרים הקיימים בין הסביבה להתנהגות. על בסיס ממצאי הניתוח הללו אנו בונים תכנית התערבות במטרה לקדם את המטופל/ת. התהליך כולל שימוש בפרוצדורות ברורות אשר מחייבות איסוף נתונים שיטתי.

ומה בנוגע לאיסוף נתונים במסגרת תכנית טיפול ביתית?

מחשבות על איסוף נתונים, טיפול ביתי ויצירתיות..

גם במסגרת תכנית טיפול ביתית, מנתח/ת ההתנהגות ישאף למקצועיות ויעשה שימוש בשלל שיטות תצפית ואמצעי איסוף נתונים:

  • החל מבניית טופסי רישום ייחודיים לאיסוף נתונים שוטף על ידי צוות התרפיסטים/יות
  • דרך תצפיות בשיעורים ובסביבת השילוב
  • וכלה בריכוז וסיכום נתוני הדרכות והתקדמות בטיפול לפני ו/או  אחרי ישיבות הצוות ופגישות ההדרכה.

איסוף נתונים שיטתי שכזה לא תמיד פשוט ליישום ולעתים מעורר שאלות (במקרה הטוב) או התנגדויות (במקרה הפחות טוב) בקרב הסביבה.

אבל מנתח/ת התנהגות מקצועי יודע כי אין ״ליד״ ואין ״בערך״ – יש נתונים, והנתונים מדברים בעד עצמם! אחרי הכל: לא פעם, מפקידים בידנו את האחריות לשיפור איכות חייהם של ילדים ופעוטות.

ומה לגבי איסוף נתונים ויצירתיות?

איסוף נתונים ויצירתיות? יש חיה כזו?!..

הרי הגרפים, הטבלאות, האחוזים והמגמות כלכך טכניים בבסיסם ובמהותם..

כמנתחת התנהגות מוסמכת העוסקת מזה שנים בהנחיית תכניות טיפול ביתיות לפעוטות עם קשיי תקשורת ו/או עיכוב התפתחותי אני חייבת לומר שהתרגלתי. התצפיות והנתונים הפכו לחלק ממני.

אבל יש לי וידוי נוסף:

.אני לא אוהדת גדולה של סטטיסטיקות וגרפים. ובכלל- מתמטיקה זה לא הצד החזק שלי.

הרי החלקים שאני בעיקר אוהבת בעבודה שלי הם האינטראקציה עם המשפחות, ועם הילדים המטופלים, התרפיסטיות שעובדות מהלב וכמובן, איך לא-  הסיפוק האדיר בהתקדמויות הקטנות לצד הגדולות של הילדים המטופלים.

אז איך בכל זאת אני מתחברת לחלק הזה של איסוף הנתונים?

(מעבר לעובדה המובנת מאליה, שאיסוף הנתונים השיטתי מאפשר לי בסיס מקצועי ובטוח להישען עליו בעבודת ההנחיה)

אני משתדלת לחדש, לגוון, ליצור לעצמי ולמטופלים שלי מסגרות חדשות של תצפית ואיסוף נתונים.

אם כבר אז כבר- נהפוך את הלימון ללימונדה.

למשל,

אחת התצפיות המעניינות (והלא שכיחות) שאני נוהגת לערוך אחת לשנה- שנתיים היא תצפית שאני קוראת לה: ״תצפית ללא סיוע״.

תצפית זו מכוונת לילדים המטופלים הותיקים שלי, אלה המטופלים בתכניות שלי במשך שנים, עטופים בצוותים המסייעים ומלמדים אותם מדי יום ביומו, הן בסביבה הביתית והן במסגרת החינוכית המשלבת.

מהי תצפית ללא סיוע? מדובר בתצפית אשר במהלכה אני צופה בילד המטופל בעת השתלבותו במסגרת החינוכית ללא נוכחות המשלבת.

איך עושים את זה? חלק מהילדים משולבים במתכונת של שילוב חלקי ואינם מלווים בכל אחד מימות השבוע, כך שניתן להגיע לצפות ביום בו המשלבת איננה. אצל ילדים אחרים, המשולבים באופן מלא- אני ממתינה לאחד מהימים בהם המשלבת חולה (לא עלינו!) או נאלצת להיעדר מסיבה כזו או אחרת.

מה התצפית הזו נותנת לי? המון! למעשה, זו אחת התצפיות המעניינות והמלמדות ביותר מבחינתי. התצפית מאפשרת לי לעשות סיכום ביניים של התהליך הטיפולי, למקד את החוזקות ונקודות לטיפול בילד, להעריך את התקדמות התהליך הטיפולי עד כה ולתכנן קדימה את המטרות העתידיות. למעשה, היא מאפשרת לי פרספקטיבה רחבה יותר, התבוננות חיצונית ״ונקייה״- ללא נוכחות המשלבות/התרפיסטיות וללא כל המערך הטיפולי.

מתי אני נוהגת לערוך תצפית כזו ולמי זה מתאים? כפי שציינתי בהתחלה- זהו כלי בו אני שימוש לעיתים רחוקות. מתי? בעיקר בשני מקרים- במקרים בהם אני מנחה את התכנית מספר שנים ומעוניינת לקבל תמונת מצב עדכנית של צרכי הילד המטופל או- במקרים בהם הילד הראה התקדמות ניכרת וישנה סבירות כי לא יזדקק להמשך טיפול במתכונת הנוכחית.

מה אני עושה עם ממצאי התצפית? מה שאני נוהגת לעשות עם שאר התצפיות ואיסוף הנתונים: מעבירה את המידע להורים ולצוות המטפל, מסכמת ומסבירה את הממצאים ומשתפת בתכנונים להמשך.

״תצפית ללא סיוע״- בהחלט מומלץ לנסות.

ואיך עוד אפשר לשלב איסוף נתונים שיטתי ויצירתיות?

בכל מיני דרכים:

  • בניית טפסי איסוף נתונים ייחודיים המתאימים לילד ספציפי או בעבור מטרה ספציפית
  • הזמנת חברות/קולגות לתצפית חיצונית במסגרת תכנית הטיפול שלי על מנת לקבל פרספקטיבה חיצונית ורעננה של ״מה עוד צריך? ומה עוד אפשר?״
  • שימוש באמצעים טכנולוגיים לאיסוף נתונים: סרטונים והקלטות, אפליקציות וווטסאפ

עם השנים מצאתי, כי לא חסרות דרכים לתת ״חיים״ ולהכניס עניין לאיסוף הנתונים. זה אפילו חשוב! לצאת מדי פעם מהקופסה ולחדש לעצמנו ולסביבתנו.

הגישה ההתנהגותית, איסוף נתונים ויצירתיות – מסתבר שזה כן הולך ביחד!

חיפוש מנתח/ת התנהגות

פברואר 4, 2015
sharon arbel

מלאכת החיפוש אחר מנתח/ת התנהגות איננה משימה מורכבת, ישנן מספר רשימות של אנשי מקצוע בתחום וכל מה שנותר הוא להרים טלפון. יחד עם זאת, הורים רבים חשים כי הם "הולכים לאיבוד" בתוך ים השמות ברשימה ואינם יודעים למי לפנות.. תהליך החיפוש …

Continue reading

מלאכת החיפוש אחר מנתח/ת התנהגות איננה משימה מורכבת, ישנן מספר רשימות של אנשי מקצוע בתחום וכל מה שנותר הוא להרים טלפון. יחד עם זאת, הורים רבים חשים כי הם "הולכים לאיבוד" בתוך ים השמות ברשימה ואינם יודעים למי לפנות..

תהליך החיפוש אחר איש המקצוע המתאים מצריך התמדה וסבלנות מחד והבנה בסיסית של מה מחפשים. תוכלו לייעל את תהליך החיפוש ולחסוך לכם זמן וטלפונים מיותרים עם מעט הכנה וחשיבה מראש.

 ישר ולעניין:

מנוע חיפוש למנתחי התנהגות מוסמכים, היחיד מסוגו בישראל. ניתן לבצע חיפוש לפי שם פרט, אזור מגורים של מנתח/ת ההתנהגות ותחום ההתמחות

קישור למנוע חיפוש מנתחי/ות התנהגות באתר מנת"ה

כמה מלים רגע לפני שמתחילים בחיפוש..

ראשית, כדאי להבין כיצד מתנהל כיום התחום של ניתוח התנהגות בישראל. מידע לגבי אופן עבודתם/ן של מנתחי/ות ההתנהגות יוכל לסייע לכם בהמשך בתהליך איתור מנתח/ת התנהגות מתאימ/ה עבורכם.

חשוב לדעת כי ניתוח התנהגות הנו תחום צומח ומתפתח בישראל וכי המקצוע "מנתח/ת התנהגות" הנו תחום עיסוק חדש ביחס למקצועות טיפוליים מוכרים כגון קלינאית תקשורת או מרפאה בעיסוק. למעשה, ניתוח התנהגות עדיין אינו מוכר כמקצוע רשמי במשרד החינוך ובמשרד הבריאות ולכן המימון, הטיפול ו/או ההכוונה לאנשי מקצוע רלוונטיים בתחום אינם נעשים דרך הרשויות או קופות החולים. כתוצאה מכך, הורים המעוניינים בייעוץ ו/או טיפול של מנתח/ת התנהגות נאלצים לאתר, לממן ולהפעיל את השירות באופן פרטי.

יחד עם זאת, במהלך השנים האחרונות הוכשרו ו/או הוסמכו לא מעט מנתחי התנהגות מקצועיים הפועלים בישראל, צריך רק להבין איך מוצאים מנתח/ת ההתנהגות המתאימ/ה?!…

מנתח/ת התנהגות: תפקיד

מרבית מנתחי/ות ההתנהגות הפועלים/ות כיום בישראל נותנים שירות בכמה תחומים עיקריים:

  • הנחיית תכניות טיפול ביתיות: קידום אינדיבידואלים בעלי צרכים מיוחדים באמצעות הנחיית תכניות טיפול ביתיות ו/או שילוב במסגרת החינוכית.
  • הדרכות הורים: מתן מענה מקצועי, ליווי וייעוץ להורים לילדים בעלי התפתחות תקינה ו/או עם קשיי התנהגות.
  • הנחייה במסגרות: עבודה במסגרות שונות של מערכת החינוך ו/או במוסדות טיפול של עמותות.

בנוסף, ניתן למצוא גם מנתחי/ות התנהגות אשר עוסקים בנישות ספציפיות כגון ייעוץ שינה, קשיי גמילה, הנחיית קבוצות חברתיות ועוד.

אוכלוסיות:

רוב מנתחי ההתנהגות בארץ מתמחים בטיפול וייעוץ לשתי אוכלוסיות יעד עיקריות:

  •   צרכים מיוחדים: בעיקר מטופלים בעלי אבחנה של אוטיזם, עיכוב התפתחותי,
  • התפתחות תקינה: ילדים/נוער בעלי התפתחות תקינה, אשר הוריהם מעוניינים בהדרכה מקצועית אודות סוגיות הקשורות בהתנהלות עם הילדים בחיי היום יום.

בנוסף, ניתן למצוא גם מנתחי/ות התנהגות אשר צברו ניסיון בקידום מטופלים עם לקויות אחרות ו/או נוספות כגון פיגור, קשיי קשב וריכוז, קשיי למידה ועוד.

גילאי מטופלים:

חלק ממנתחי/ות ההתנהגות מתמקדים בעבודה עם גילאים ספציפיים בלבד וחלקם עובדים עם מטופלים בטווח גילאים רחב יותר.

ולכן, אם לדוגמא אתם מחפשים מנתח/ת התנהגות להנחיית תכנית טיפול לנער בן 16, אין טעם לפנות למנתח/ת התנהגות אשר עובד בעיקר עם פעוטות.

מה שחשוב להבין, הוא שמנתחי ההתנהגות הפועלים כיום בישראל הנם בעלי ניסיון עם אוכלוסיות בגילאים שונים, עם לקויות/קשיים נקודתיים או ללא לקויות ועשויים להיות בעלי התמחות בתחום ספציפי וללא ניסיון בתחום אחר.

זכרו כי יש חשיבות לאיתור מנתח/ת התנהגות אשר בקיא/ה במתן השירות הספציפי אותו אתם מבקשים.

מנתח/ת התנהגות: אזורי עבודה

בתהליך החיפוש אחר איש המקצוע המתאים עבורכם, כדאי לשים לב למקום המגורים של מנתח/ת התנהגות. (פרט זה מופיע לרוב בכל הרשימות של אנשי המקצוע בתחום). מאחר ואופי העבודה בתחום כולל בד"כ ביקורים, הדרכות ותצפיות בבית המטופל ו/או במסגרת החינוכית אליה הוא משתייך, מרבית מנתחי/ות התנהגות עובדים באזורים הסמוכים למקום מגוריהם ולוקחים בחשבון נסיעות לבית הלקוח.

ולכן, אם לדוגמא אתם מחפשים מנתח/ת התנהגות לבניית תכנית טיפול באשקלון, כנראה שאין טעם להתקשר לאנשי מקצוע אשר מתגוררים בפתח תקוה..

כדאי לנסות ולאתר מנתח/ת התנהגות המתגורר/ת באותו אזור מגורים שלכם.

 מנתח/ת התנהגות: שעות עבודה

מידת הזמינות של מנתח/ת ההתנהגות הנה פקטור חשוב במציאת איש המקצוע המתאים עבורכם. בפועל, שעות העבודה של מנתח/ת ההתנהגות קשורות בסוג השירות הניתן במסגרת הטיפול הספציפית. יש מנתחי/ות התנהגות אשר זמינים לעבודה בשעות הבוקר ו/או הצהריים בלבד. לחלופין, יש הזמינים לעבודה בשעות הערב או אחה"צ. ויש הזמינים לעבודה בכל אחד מחלקי היום. לחלופין, יש תכניות שילוב המחייבות זמינות של מנתח/ת התנהגות בשעות הבוקר או תכניות טיפול אחה"צ המחייבות זמינות של המנחה אחה"צ.

ולכן, אם לדוגמא אתם מחפשים מנתח/ת התנהגות לצורך הדרכת הורים בהתנהלות עם הילדים אחה"צ בבית, סביר להניח כי לפחות חלק מפגישות ההדרכה ייערכו בשעות אחה"צ. במקרה כזה אין טעם לפנות למנתח/ת התנהגות אשר זמינ/ה לעבודה בשעות הבוקר בלבד.

כדאי לנסות ולאתר מנתח/ת התנהגות הזמינ/ה לעבודה בשעות הרלוונטיות עבורכם.

מנתחת התנהגות: דרושים

ועכשיו, אחרי שהגדרתם לעצמכם מה בדיוק אתם מחפשים, למשל:

דרוש/ה מנתח/ת התנהגות לבניית תכנית טיפול ביתית
בשעות אחה"צ
לפעוט בן 3
עם אבחנה של אוטיזם
באזור רחובות

כבר חסכתם לעצמכם הרבה זמן יקר.. תוכלו לעשות סינון ראשוני של אנשי מקצוע בהתאם למידע הרלוונטי עבורכם (ושוב, בקצרה- איזור מגורים/איזור עבודה של מנתח/ת התנהגות, גיל המטופל, סוג הלקות או הקושי של המטופל, סוג הטיפול אותו אתם מבקשים). סינון ראשוני זה יחסוך לכם כמה וכמה שיחות טלפון מיותרות, זמן ואנרגיה אשר תוכלו לתעל  לכיוונים הרלוונטיים.

מה עוד אפשר לעשות לפני שמרימים טלפון?

נוסף על הגדרת הפרטים הטכניים הרלוונטיים עבורכם, תוכלו לעשות עוד מספר צעדים על מנת לייעל את תהליך החיפוש:

 מנתחת התנהגות: מוסמכת או לא?

בישראל יש כיום מעל ל100 מנתחי/ות התנהגות מוסמכים ועוד מספר לא ידוע של מנתחי/ות התנהגות אשר סיימו את לימודיהם בהצלחה אך לא ניגשו למבחני ההסמכה של הלשכה האמריקאית לניתוח התנהגות (BACB). כיום, כל מנתח/ת התנהגות אשר עמד בדרישות המסלול האקדמי להכשרת מנתחי התנהגות וסיים בהצלחה את לימודיו יכול לעסוק בתחום בישראל. חלק מההורים המחפשים מנתח/ת התנהגות רואים חשיבות רבה בהסמכה. הורים אחרים נותנים עדיפות לגורמים שונים בבחירת מנתח/ת ההתנהגות, לאו דווקא להסמכה. על מנת לייעל את תהליך החיפוש שלכם, תוכלו לשקול מראש מהי חשיבות ההסמכה עבורכם ולפנות לאיש מקצוע בהתאם.

 מנתחת התנהגות: שכר

עלות השכר של מנתח/ת ההתנהגות מהווה מרכיב מרכזי המשפיע על עלותו הכוללת של הטיפול ההתנהגותי. מרבית מנתחי/ות ההתנהגות גובים שכר לפי שעת עבודה, כאשר גובה השכר קשור בוותק ומידת הניסיון. שכר שעתי של מנתחת התנהגות מתחילה יכול לנוע בין 150-200 ₪ לשעת עבודה ועד ל300-450 לשעת עבודה של מנחה בעלת ותק וניסיון רב שנים בתחום. בנוסף, יש לקחת בחשבון עלויות נוספות כגון תשלום עבור הוצאות נסיעה ו/או כתיבת דוחות. לקריאה נוספת אודות עלויות תכנית ביתית בהנחיית מנתח/ת התנהגות.  על מנת לייעל את תהליך החיפוש שלכם, תוכלו לשקול מראש מהו התקציב הרלוונטי עבורכם ולנסות לאתר מנתח/ת התנהגות הגובה שכר שעתי רלוונטי עבורכם.

 מנתחת התנהגות: המלצות או תחושת בטן?

על מנת לייעל את תהליך החיפוש אחר מנתח/ת התנהגות פונים הורים רבים לבירור בקרב הורים אחרים המנוסים בעבודה עם מנתח/ת התנהגות ספציפי. המלצות של הורים אחרים מרוצים תמיד רצויות ויכולות לסייע בסינון והתמקדות במספר אנשי מקצוע ספציפיים ברשימות מנתחי/ות ההתנהגות. יחד עם זאת, לא כדאי לוותר גם על שיחת טלפון ופגישות הכרות עם מנתחי/ות התנהגות נוספים/ות, להתרשם פנים אל פנים, לשוחח ולהרגיש את הכימיה. תנו גם לתחושות הבטן שלכם מקום בבחירת איש המקצוע המתאים עבורכם.

ועכשיו רק נותר לעשות כמה טלפונים..

מה יש לילד?!.. סימנים לפני אבחון

ינואר 27, 2015
sharon arbel

מרבית הילדים רוכשים את אותן אבני דרך משמעותיות בתהליך התפתחותם. עדיין, קצב ההתפתחות וסדר רכישת אבני הדרך לא תמיד אחידים אצל כל הילדים. הבדלים בהתפתחותם של ילדים הם תוצאה של גורמים רבים, חברתיים, תרבותיים, גנטיים ("גם אני הייתי כזה בגילו.."). …

Continue reading

מרבית הילדים רוכשים את אותן אבני דרך משמעותיות בתהליך התפתחותם. עדיין, קצב ההתפתחות וסדר רכישת אבני הדרך לא תמיד אחידים אצל כל הילדים. הבדלים בהתפתחותם של ילדים הם תוצאה של גורמים רבים, חברתיים, תרבותיים, גנטיים ("גם אני הייתי כזה בגילו..").  הבדלים אישיים מגוונים בין ילדים מקשים לעתים קרובות על ההבחנה בין וריאציות התפתחותיות ועיכובים שהם בתחום הנורמה לבין הפרעות התפתחותיות ארעיות וליקויים. על אף ואולי דווקא בגלל שההתפתחות איננה זהה אצל כל הילדים, לעתים עולות שאלות אודות תקינות ההתפתחות של הילד. במקרים מסוימים ההורה מבחין בסימנים מדאיגים או קשיים כאלה ואחרים של הילד, במקרים אחרים זו הגננת המביאה לתשומת ליבו של ההורה חששות לגבי התנהלות הילד במסגרת החינוכית. נשאלת השאלה: מה יש לילד? האם הכול תקין מבחינת התפתחותו?

התחושה כי משהו אולי לא תקין בהתפתחותו של הילד גוררת מחשבות, שאלות ודאגות מטרידות עבור ההורה. למעשה, זוהי אחת ההתמודדויות המורכבות הקיימות עבור כל הורה.

מה אפשר לעשות?

 להתחיל לאסוף מידע:

נסו להתחיל באיסוף מידע מקיף ככל האפשר לגבי התנהלות הילד בסיטואציות הרלוונטיות. התבוננו בילד בסיטואציות שונות, בסביבות המוכרות לו כגון הבית או הגן ובסביבות פחות מוכרות כגון בגן משחקים, באירועים שונים או בהתנהלותו מחוץ לבית, שימו לב כיצד הוא מתנהל במפגש עם אנשים רחוקים או קרובים כאחד. בקשו מהגננת להתבונן שנית ולאורך זמן ולתת לכם את חוות דעתה כולל דוגמאות לסיטואציות בהן היא רואה סימנים מדאיגים. נסו לחדד ולמקד לעצמכם מהן הדאגות הספציפיות שלכם לגבי התנהלותו של הילד. במקרים מסוימים ניתן גם להיעזר באיש מקצוע לצורך עריכת תצפית בסביבת הגן ו/או הבית וקבלת תמונת מצב אובייקטיבית ומפורטת.  לא פשוט להתמודד לבד עם הדאגות לגבי הילד..

 יותר קל בשניים:

אם הדבר אפשרי, כדאי לשתף במחשבות, בהתלבטויות ובדאגות שלכם את בן/בת הזוג או בן משפחה קרוב. חשיבה משותפת ו/או קבלת תמיכה רגשית מאדם קרוב עשויה להקל עליכם את ההתמודדות בתקופה לא פשוטה זו.

 להרחיב את הידע:

גם אם אתם "רק" הורים ולא אנשי מקצוע בתחומים הנוגעים להתפתחות הילד, עדיין- ידע הוא כח עבורכם! נסו להרחיב את הידע הקיים אודות התפתחות תקינה ו/או קשיי התפתחות בקרב ילדים בכל האמצעים העומדים לרשותכם. נסו למקד לעצמכם מהם הסימנים המדאיגים אתכם ו/או את סביבתכם לגבי הילד וקראו במקורות מידע רלוונטיים.  ניתן לפנות לעיון בספרות מקצועית,  קריאת מחקרים או מאמרים, אתרי אינטרנט מקצועיים בנושאים הרלוונטיים לכם, פורומים מקצועיים, פורומים של הורים ועוד. גם אם הקריאה לעתים מציפה או מלחיצה, היא תוכל לסייע לכם להרחיב את הידע הקיים הרלוונטי לדאגותיכם לגבי הילד ולהתכוונן לכיוון המתאים בהמשך.

 להתייעץ עם רופא:

פנו לרופא המשפחה/הילדים, הציגו לו את הדאגות שלכם והתייעצו. ראשית, כדאי להתחיל מבדיקה רפואית-גופנית על מנת לשלול בעיות בריאותיות כגון ירידה בשמיעה/נוזלים באוזניים או קשיי ראייה. במידה והכל נמצא תקין, ניתן לבקש הפנייה לאבחון בהתפתחות הילד. האבחון צריך לכלול הערכה ראשונית אך מקיפה על ידי אנשי מקצוע ממגוון תחומים הנוגעים להתפתחות הילד כגון קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק, פסיכולוגית ו/או נוירולוג, רופא ילדים. הערכה שכזו עשויה לשפוך אור לגבי רמת ההתפתחות של הילד ולבחון האם ישנם פערים משמעותיים בתחומי התפתחות שונים ואם כן, מה מידת הפער.

 חשיבותו של אבחון מדויק:

לעתים, מסיבות שונות, בתום האבחון בקופות החולים לא ניתנת אבחנה חד משמעית או סופית לגבי הילד. במקרה כזה נותרים ההורים עם אותן הדאגות וסימני השאלה לגבי ילדם. במקרה כזה, מומלץ לפנות לאבחון נוסף! במקרים מסוימים,  אם תגיעו למאבחן מנוסה ומקצועי, כזה העוסק בתחום שנים רבות ומומלץ על ידי הורים רבים, תוכלו לקבל אבחנה סופית ומדויקת.

כדי להבין אם ואיך לעזור לילד, יש להתחיל מלהבין מה בדיוק יש לו. 

 לצבור ידע אודות הלקות הספציפית:

עם קבלת האבחנה חשוב להתחיל ולהעמיק את הידע האישי שלכם אודות הלקות הספציפית. בקשו מהרופא המאבחן להסביר לכם עד כמה שניתן לגבי מאפייני הלקות והקשיים הנגזרים ממנה, הפרוגנוזה האפשרית, כיווני טיפול אפשריים להמשך.  בקשו הפנייה למקורות מידע ו/או גופים/עמותות הקשורות בלקות הספציפית. פנו לבירור אודות הזכויות המגיעות לילד על פי חוק מתוקף הלקות. במקביל, בררו לגבי הטיפולים המומלצים ו/או המקובלים לקידום ילדים עם לקות דומה. גם כאן, בנוסף על התייעצות עם הרופא המאבחן, ניתן להתייעץ גם עם הורים מנוסים לילדים בעלי לקות דומה וישנו שפע של מידע זמין ברשת.

 להתחיל לטפל:

לאחר שקראתם, בדקתם, שקלתם והבנתם מהם סוגי הטיפולים האפשריים לילדים עם לקות דומה, כדאי להתחיל לטפל בילד באופן מקצועי באמצעות הטיפול הנכון מבחינתכם. זכרו כי ניתן לשנות את נתיבי ההתפתחות גיל הרך על ידי התערבויות יעילות המקדמות את הסיכוי להתקדמות מיטבית.

 להאמין. להיות אופטימי/ת. לעשות. לשאוף קדימה.

תהליך ההבנה, הקבלה, ההשלמה, אשר עובר הורה לילד המאובחן עם לקות משמעותית הנו תהליך אינדיבידואלי, מורכב ומתבטא אחרת אצל כל הורה והורה. יחד עם זאת, זכרו כי קבלת האבחנה הנה הצעד הראשון בדרך שלכם להכיר את ילדכם טוב יותר, להבין עם מה ולמה הוא מתמודד ולסייע לו להתפתח בצורה מיטבית.

הילד הוא אותו ילד, תיהנו ממנו!